לא מאדים בלבד, מדענים ישלחו ספינה לנוגה בשנת 2023 כדי לחפש סימני חיים בענני כוכב הלכת.
החיפוש אחר עקבות של חיים מחוץ לכדור הארץ (אם כי בצורה פרימיטיבית) הוא אחת המשימות החשובות ביותר העומדות בפני מדענים החוקרים גם את מערכת השמש שלנו וגם בחלל העמוק. לכן משימות שונות יוצאות לדרך בכל העולם.
אז, כחלק מיישום המשימה הבאה, הנקראת Venus Life Finder, מדענים ישלחו מספר מכשירים לנוגה, המשימה העיקרית שתחפש עקבות חיים בענני החומצה הצפופים של כוכב הלכת, והספינה הראשונה עם גשושית תישלח לכוכב הלכת כבר ב-2023.
מדוע מדענים מתעניינים כל כך בנוגה
אז, אם אתה ואני מסתכלים על ונוס, אז, במבט ראשון, זה ייראה לנו לא מקום מאוד מסביר פנים. ואכן, כידוע, על פניו הטמפרטורה מגיעה ל-464 מעלות צלזיוס ניכרות (עופרת בטמפרטורה זו כבר נוזלית).
אבל הטמפרטורה לא כל כך גרועה. האטמוספירה של נוגה מורכבת כמעט כולה מפחמן דו חמצני, והלחץ על פני השטח שלה מגיע ל-92 אטמוספירות של כדור הארץ.
וכנראה, בתנאים כאלה, לא יכול להיות דיבור על כל סוג של חיים על פני השטח. אבל מדענים לא מנסים למצוא חיים על פני נוגה, והם החליטו לחקור מקרוב את האטמוספירה שלו.
אכן, סביר להניח שבין אדי חומצה גופרתית בגובה של 48-60 קילומטרים מפני השטח של כדור הארץ עלולים מסתתרים מה שנקרא "נווה מדבר", שבהם הן הטמפרטורה והן הלחץ נמוכים משמעותית, ואף עשויים להכיל מים. בתיאוריה, סביבה כזו עשויה להתאים למיקרואורגניזמים מסוימים.
אז, בחקר האטמוספירה של נוגה, מדענים בספטמבר 2020 גילו עקבות של גז כמו פוספין. העניין הוא שבכדור הארץ הגז הזה מיוצר ברוב המכריע של המקרים על ידי חיידקים אנאירוביים. במילים פשוטות, עקבות של גז כזה באטמוספירה יכולים לשמש כסמן ביולוגי ונוכחות חיים על כוכבי לכת אחרים, אם כי בצורה פרימיטיבית.
זה עניין מדענים רבים. וקבוצה אחרת של מדענים החליטה לבדוק שוב את הממצאים הקודמים. כמה חודשים לאחר מכן היא הגיעה למסקנה שכלל לא פוספין נמצא באטמוספירה של נוגה, אלא דו תחמוצת הגופרית הרגילה - מרכיב נפוץ באטמוספירה של נוגה.
וכדי להסיר לחלוטין את ההבדלים הללו, הוחלט לשלוח בדיקות מחקר מיוחדות לאטמוספירה של נוגה.
אז בעשר השנים הקרובות, לפחות שלוש חלליות יישלחו לנוגה, וכל אחת מהן תצויד בהתאם לתוצאות המשימה הקודמת.
איך הם יחפשו סימני חיים על נוגה
והשלב הראשון על פי התוכנית אמור להתחיל כבר במאי 2023, כאשר שיגור האלקטרון לנוגה נמסר מנגנון הפוטון, אשר לאחר שנכנס למסלול הוונוס הקרוב, יוריד בדיקה לאטמוספירה של כוכב הלכת כדי לחקור ההרכב שלו.
זה יתקין נפלומטר אוטומטי פלואורסצנטי על הגשושית ויפלוט קרן לייזר ברגע שמזהה ענן אדים. ואם יש בו מולקולות אורגניות או מורכבות, הלייזר יגרום להן להאיר.
כמובן שבדרך זו אי אפשר לקבוע את המולקולה האורגנית שלפנינו או לא, אלא עצם העובדה שלהם זיהוי (או היעדרות) יצביע על כך שעדיין יש חומר מסוים באטמוספירה שצריך להיות קרוב לַחקוֹר.
בנוסף, הגשושית תחקור גם את צורת הטיפות באטמוספרה. העניין הוא שחומצה גופרתית תיצור כדורים אידיאליים, וכל צורה שאינה כדור תעיד על כך שיש נוזלים אחרים באטמוספירה.
מדענים מניחים שהמכשיר יעבוד רק שלוש דקות, אבל הזמן הזה אמור להספיק לאיסוף ולהעביר נתונים לכדור הארץ.
המשימה השנייה אמורה להתקיים ב-2025. לאחר מכן יישלח לוונוס מכשיר עם בלון על הסיפון, שאמור לעבוד באווירה ונוסאית. במשך כשבועיים בגובה של 52 קילומטרים, ניתוח דגימות אוויר שנלקחו ומחפש עקבות מים זוג.
ובכן, המשימה השלישית מתוכננת לשנת 2029. זה היה אז שמדענים מתכננים ללכוד חלק מהאטמוספירה ולמסור אותו לכדור הארץ למחקר נוסף במעבדות.
ובכן, נעקוב אחר יישום הפרויקט השאפתני הזה.
אם אהבתם את החומר, אל תשכחו לדרג אותו ותודה על תשומת הלב!