איך היום שלי בכפר באוגוסט

לאחרונה התקשר אלי חבר ושאל מה אני עושה בבית בחופשה. "כנראה שאתה מסתובב בגן הירק האהוב עליך כל היום?" היא שאלה. ופתאום תהיתי - מה אני עושה כל היום אם אני נופל למיטה בערב ומתכבה מיד. מד הצעדים נותן 6-7 אלף צעדים ביום, למרות שאני עדיין כל הזמן שוכח להכניס אותו לכיס.

אבל, לאחר ניתוח היום שלי, אני מבין שאני עכשיו בגן לעתים רחוקות מאוד, איכשהו הכל צומח מעצמו, ואני לא מגלה דאגה לגבי המיטות. בחממות, כן, אני עושה שם משהו כל יום, כי עכשיו אני צריך כל הזמן לקטוף עגבניות, להסיר עלים מיותרים, לקצר יורה מאוחר כך שהירקות מבשילים עד הסתיו.

אז איך עובר היום שלי?

אוגוסט, כמובן, הוא הזמן לחסר, בכל יום אני מנסה לארוז משהו בצנצנות, לייבש אותו או להכניס אותו למקפיא. וזה לא פחות מ 2-3 שעות ביום. אחרי הכל, ירקות צריכים להישטף, לקלף, להרתיח, לעקר. אני חייב להחתים את כל הבנקים כדי לא לבלבל שום דבר במרתף בחורף ולקחת בדיוק את מה שאתה צריך.

לדאוג לגברים שלך - לבשל אוכל, לשטוף כלים, לדבר, לוקח עוד 2-3 שעות.

טיפול בתרנגולות, לא משנה כמה שזה פשוט, עדיין לוקח לפחות שעה ביום. ואם אתה מבשל מחית, אז יותר.
פשוט מטיילת, קוראת, יושבת בשקט על ספסל, מדברת על זה וזה - במקום אחר לכמה שעות.

ואז מתחיל יום העבודה, עבודה מרחוק. כלומר, כמעט ואין זמן לגינה. דברים מתוכננים שם מראש, למשל הסרת בצל, חפירת תפוחי אדמה וכו '.

ואם אתה גם הולך לעיר, לחנות או לעסקים אחרים, אז היום עף מיד.

סיכום יום

בכפר אני אוהב לפני השינה, אחרי שעשיתי את כל הדברים, יוצא לרחוב בחושך, יושב על ספסל ומרים את הראש, מסתכל על השמיים. כל כך רגוע, כל כך שקט וטוב. ברגע זה אתה מנתח אילו דברים הצלחת לעשות, מה לא היה לך זמן לעשות. מה צריך לעשות מחר, איך לבלות את היום.

המחשבות זורמות בצורה כה חלקה, רגועה. במיוחד אם משהו לא מסתדר, אז זה הזמן שעולה בדעתכם פתרון או גרסה של איך לפתור את הבעיה.

משום מה לא הצלחתי לתפוס את רגע האמת הזה, ניתוח חיי, בדירה בעיר. תמיד היה משהו שמסיח את הדעת, שמנע ממני להתרכז.

אולי זה בא עם הגיל, או שאולי חיי הכפר הם המשפיעים כל כך הרבה?