בחירת בית לאמא למגורים קבועים עם חימום גז - אלה הדודים בכפר

לאחר שאמי ישבה בדירה במהלך ההגבלות, היא אמרה בנחישות שהיא רוצה לגור בכפר. בעבר גרתי באופן קבוע בדאצ'ה, אך הדאצ'ה שלנו אינה מתאימה למגורי קבע.

התחלנו לחפש לה בית בכפר ליד היישוב הדאצ'ה. ובדיוק, בית היה למכירה במרכז הכפר, ליד חנויות, מרכז פאראמדיק, מועדון. המחיר היה כמו דירה בעיר. אך הבעלים סירבו להאט, וטענו שיש להם חימום גז אוטונומי, מים וכל השירותים. אבל כשבאנו לראות את החימום הזה ראינו במטבח איזה סוג של דוד גז מחמם את הבית הזה.

התברר שמדובר בדוד גז יחיד במעגל RGA. הוא עומד על הרצפה, ממוקם בחדר שבו יש הזדמנות ישירה לחבר צינורות גז ולסדר מכסה מנוע. מכסה המנוע כאן היה פשוט ייחודי - צינור ציורי למדי עשוי פח עבר מהדוד דרך חור בקיר.

על הקיר היה מד גז. צינורות עבים התקרבו אליו. המערכת כולה נראית מסורבלת מאוד, אך היא ממלאת את תפקידה. המונה אטום, לידו נרשמות קריאות.

על הצינור מותקן חיישן דליפת גז שנותן איתות כאשר ריכוז הגז בחדר עולה. חיישנים כאלה נמכרים בכל חנות ומותקנים על פי בקשת הבעלים. בעלי הבית התייחסו לאבטחה ברצינות.

באופן כללי, הבעלים מאוד נקיים, הבית היה נקי, הכל האיר, בלי עבדות. ניכר היה כי הציוד נמצא במעקב ומתוחזק כל הזמן.

כל הקירות והרצפות שהיו ליד הדוד היו מכוסים ביריעות מתכת. כמובן, זה לא היה מונע את התפוצצות הגז אם היה דולף. אבל מחימום יתר של הקירות והרצפה - די.

צינורות אספקת הגז, לעומת זאת, לא היו מאובטחים, מה שהיה מסוכן למדי. אחד אפילו נקשר בחבל נוגע ללב. כנראה, כדי לא להפריע.

הרושם הראשוני של מערכת חימום זו לא היה חשוב, אך כאשר בחנו הכל בפירוט, הבנו שהיא אמינה, ברוסית, המערכת שעשתה לא תאכזב אותנו. ובמקרה של תקלה כלשהי, ניתן לעשות זאת לבד, ולא להתקשר לאדונים.

אמא אהבה את שאר העיצוב בבית: לא היה צורך בתיקונים מיוחדים, למעט תיקונים קוסמטיים. האתר גם סידר לה, אפילו הייתה בו באר, למעט אספקת המים. לכן עמדנו בפני מו"מ ממושך עם הבעלים להפחתת מחירים ולרכישת עושר כזה.