3 טעויות בלתי נסלחות בעת שתילת קשת. אל תעשו זאת אם אתם רוצים לגדל נורות גדולות ובריאות.

גידול בצל לפת נראה כמשימה הפשוטה ביותר עבור רבים. אז טיפלתי בשתילת הירק הזה בצורה קלילה, כתוצאה מכך לא קיבלתי ירקות גדולים, מלוחים, עסיסיים ובוגרים, אלא איזשהו אי הבנה!

אך עם הזמן, מניסיון אישי ובעצת גננים מנוסים, הבנתי אילו 3 טעויות מובילות למסיק רע. אל תעשו אותם!

טמפרטורה נמוכה

זני בצל רבים ידועים כיום כ"לא גחמניים "לנוכח שינויים במזג האוויר. אך במציאות, לא מספיק להמתין עד שכפור החוזר ייסוג.

העובדה היא כי להתפתחות מלאה של מערכת השורשים של הבצל, האדמה בעומק 5-6 ​​ס"מ, או יותר טוב - כל 8 ס"מ, חייבת להתחמם עד +13 מעלות. אך באיזו תדירות ניטע בצל כאשר השלג נמס לאחרונה! במקרה זה, תהליכי חיים בחלק התת-קרקעי של הצמח הם איטיים וכל מה שאפשר להשיג הוא צמיחה אלימה של חיצים של בצל ירוק.

הם גם נהדרים, אבל רק אם אתה לא רוצה לפת נהדרים! לכן חובה "לחמש" מדחום גינה עם "עוקץ" מיוחד, השקוע באדמה עד לעומק הנדרש. לקבלת תוצאות נכונות, יש לעשות זאת רגע לפני עלות השחר.

דישון בזבל טרי

הדשן העתיק ביותר שעליו גדלים גידולים רבים בקפיצות, מתגלה כקטלני לכל יבול הבצל לאותם גננים שמביאים אותו טרי ערב שתילתו ירקות.

ואז הבצל שורף את החלק התת-קרקעי, או נהיה מגעיל בטעמו. חקלאים מנוסים, המתכננים לשתול בצל באביב, להביא זבל במהלך חפירת הסתיו - כך שיש לו זמן להתפרק לחלוטין, לתת את כל האלמנטים השימושיים באדמה.

השקיה עודפת

כל הגננות יודעות שבצל הוא אחד מ"חובבי המים "הגדולים ביותר! זה נכון בחלקו - כדי להתחיל לגדול, נטיעות צעירות זקוקות להרבה לחות.

עם זאת, שפע היתר שלה מוביל לעיתים קרובות להתפתחות ריקבון, שלעתים קרובות נעלמים מעיניהם עד מותם של הצמחים, מכיוון שהם מכסים את חלקם התת-קרקעי. קשה למנות שיעור השקיה אחד - זה תלוי בסוג הבצל הספציפי, במאפייני האקלים בעונה הנוכחית ובמאפייני האדמה.

אבל יש כמה טיפים אוניברסליים - בשלושת השבועות הראשונים לאחר השתילה, ערוגות בצל צריכות להיות תמיד לחות בצורה ניכרת. ואם האתר נוטה למים עומדים, יש להעלות את המיטות ועם בסיס ניקוז.