מדענים הצליחו ליצור טרנזיסטור עם זיכרון FeRAM מובנה

בדיוק כך קרה שעיבוד נתונים ואחסון הם משימות עבור מכשירים שונים לחלוטין. ושילוב של תאי חישוב בתאי זיכרון הוא הזדמנות לא רק להגדיל עוד יותר את הצפיפות סידור של אלמנטים על הגביש, אך גם יוצר מכשיר שמהותו דומה לאדם מוֹחַ.

להתפתחות כזו יש את כל הסיכויים לתת דחף עצום להתפתחות הבינה המלאכותית.

על פי חוקרים אמריקאים ממרכז המדע פארק התגליות פורדו מרכז הננוטכנולוגיה בירק אוניברסיטת פרדו, על מנת לדחוס בצורה מרבית את מבנה תא השער (1T1C), יש צורך להשתמש בתא זיכרון פרו-אלקטרי (פרו-אלקטרי) בשילוב עם טרנזיסטור.

גם לצורך צפיפות אפשר בהחלט לבנות צומת מנהרה מגנטורסיסטית ישירות לקבוצת המגע מיד מתחת לטרנזיסטור.

מדענים פרסמו את תוצאות הניסויים שלהם בכתב העת טבע אלקטרוניקה, שם הם תיארו בפירוט את כל מחקריהם המדעיים, וכתוצאה מכך הצליחו ליצור טרנזיסטור עם צומת מנהרה מובנית מחומר חשמל ברזל.

במהלך עבודתם הם הצליחו לפתור בעיה אחת חשובה מאוד. אחרי הכל, ferroelectrics נחשבים דיאלקטרי עם פער רחב מאוד של פס, אשר חוסם את המעבר של אלקטרונים. ובמוליכים למחצה, למשל, בסיליקון, אלקטרונים עוברים באין מפריע.

בנוסף, ברזל-אלקטריות ניחן בתכונה אחת נוספת, אשר בשום דרך אינה מאפשרת ליצור תאי זיכרון על גבי קריסטל סיליקון יחיד יחד עם טרנזיסטורים.

כלומר: סיליקון אינו עולה בקנה אחד עם מערכות הפרא-אלקטרו, שכן באופן פיגורטיבי הוא "נחרט" על ידן.

על מנת לנטרל היבטים שליליים אלו, מדענים יצאו למצוא מוליך למחצה בעל תכונות פרואלקטריות והם הצליחו.

חומר זה התגלה כאל אינדיום של סלניד. אחרי הכל, יש לה פער קטן למדי ומסוגל לעבור זרם אלקטרונים. ומכיוון שמדובר בחומר מוליך למחצה, פשוט אין מכשולים לשילובו עם סיליקון.

מחקרים רבים, בדיקות מעבדה והדמיות מורכבות הראו כי עם נאותה אופטימיזציה, הטרנזיסטור שנוצר עם זיכרון מובנה יכול לעלות בצורה משמעותית על אפקט השדה הקיים טרנזיסטורים.

יחד עם זאת, עובי צומת המנהרה הוא כעת רק 10 ננומטר, אך לדברי נציגי הקבוצה המדעית, ניתן להפחית פרמטר זה לעובי של אטום אחד בלבד.

מתווה סופר צפוף זה מקרב את האנושות כולה צעד אחד ליישום פרויקט שאפתני כמו בינה מלאכותית.

ברצוני להדגיש שרוב המימון מגיע מסובסידיות מהפנטגון, וזה מרמז.

אהבתי את החומר, ואז אגודלים מעלה וכמו ממך! כתוב גם בתגובות, אולי מדענים אמריקאים מפתחים סוג של אנלוגי של סקיינט?