אל תשלמו מס עבור באר בארטיזאית, היו מוכנים להשלכות
באחד המאמרים על בארות ארטזיות בתגובות התעוררו סכסוכים על הצורך בהיתרים לקידוחים. היום החלטתי להעמיק בנושא זה, לדבר על "חנינת מים", רישיונות ומיסים.
אתחיל בתזכורת שמים ארטזיים הם שמורת המים האסטרטגית של המדינה, ולכן, כמו מינרלים אחרים, הם נחלת המדינה. בעבר, רק ישויות משפטיות המשתמשות במי תהום למטרות מסחריות היו צריכות לקבל רישיון ולשלם מיסים.
אך בשנת 2015 החליטו הגופים המוסמכים כי יש צורך בהנהלת חשבונאות מים, התחלת הוצאת רישיונות להקמת בארות והטלת מיסים לא רק מגופים משפטיים. אנשים. מכיוון שבאותה תקופה קודחו מספר רב של בארות לא מעוצבות בשטח המדינה, "תקופת חנינת מים" - משנת 2016 ועד סוף 2019. זה הזמן שניתן לרישום היתרים לבארות בחינם.
אם לא הספקתם או סתם מתכננים לקדוח באר, אז בשנת 2020 תצטרכו לשלם חובה ממלכתית על קבלת רישיון לצריכת מים.
מאז 2019, בארות שנמצאות בבעלות קולקטיבית על ידי שותפויות בגינה הפכו לרישוי חובה ומיסוי.
בינואר 2020 נכנס לתוקף חוק על רישוי חובה ומיסוי בארות ארטזיות. זה חל גם על יחידים. הרישיון ניתן למשך 25 שנה.
מי מחויב בתשלום מס עבור באר ומתי?
- גופים משפטיים המשתמשים במי בארות למטרות רווח.
- שותפויות גננות וגננות המשתמשות בבאר באופן קולקטיבי.
- אנשים הצורכים יותר מ -100 קוב מים ביום.
- בארות ארטזיות במים עמוקים בעומק של יותר מ -40 מטר כפופות למיסוי ולרישוי.
אילו בארות חופשיות ממס?
אנשים יכולים להמשיך להשתמש במי תהום ללא תשלום אם מתקיימים תנאים מסוימים:
- לשימוש אישי בלבד (לא מסחרי או תעשייתי).
- צריכת מים ליום נמוכה מ- 100 קוב.
- עומק הבאר פחות מ- 40 מטר.
- מים מופקים מהשכבות העליונות, והבאר אינה ארטזית.
הפרת כללי השימוש במי תהום רצופה קנסות וצו לנטישת הבאר. אז אם אינכם מצייתים לחוק, היו מוכנים לתוצאות לא נעימות ולאפשרות להישאר ללא מים.