מודרניזציה ותיקון של מרססים

סיפור מנוי

שכחתי לנקז את מרסס העץ לחורף. עכשיו עלינו לתקן.

פרהיסטוריה

שדרגתי את המרסס שלי. העובדה היא שאני אלרגית ואין שום דרך שכימיקלים ייכנסו לי לפנים. ולכל המרססים המקובלים יש ידית קצרה.

אני מופתע איך אנשים עובדים איתם, איזו התעלמות מבריאותם! הם מותחים את היד שלהם עם המרסס הרחק מהפנים שלהם, אבל בשביל הרוח זה צחוק, רגע - וכל הנבזים על הפנים.

למרות שאני בוחר במזג אוויר רגוע ויש לי מכשיר משלי, אני עדיין מתבונן לאן מכוון התרסיס. כמעט תמיד יש תנועת אוויר.

מהות המודרניזציה

כשקנינו את המרסס, הדבר הראשון שעשיתי היה להאריך את הידית. עכשיו זה לא מטר וחצי, אלא שישה מטרים.

• קניתי מוט טלסקופי.
• שמתי טבעת על כל ברך. טבעות כאלה כבר מותקנות על חכות מודרניות במפעל. ולפני שלושים שנה הם עדיין לא הותקנו. והחכה הטלסקופית הייתה חסרה.

• בטבעות האלה התגעגעתי לצינור KIP. באותן שנים אפשר היה להשיג אחד במפעלים באמצעות משיכה. קוטר הצינור הזה מתאים באופן מושלם לכל האטמים בכל המרססים.

בעזרת מרסס כזה תוכלו להגיע לחלקו העליון של העץ. או לטייל בגינה ולרסס את השיחים במרחק רב ממך. אל תפחד שתרעיל את עצמך.

המוט מתקפל לאחסון ותופס מעט מקום. לכן, נלקח טלסקופ. אפשר לקחת במבוק, אבל זה יהיה קשה יותר עם זה. וקישורי במבוק ארוכים יותר.

לתקן את עצמו

הצינור היה בלחץ גבוה, אז הוא נלחץ מהידית (לא ניקזתי את הנוזל לחורף), אך הוא לא נקרע. הוא הסיר את שרוול ההידוק, הכניס צינור דרכו לידית והדק את המהדק.

טבעת גומי על שסתום העוקף נשברה מזיקנה. לא היה מה להחליף, הייתי צריך לשים בורג עם ראש מחודד. משכתי אותו פנימה, והאוויר הפסיק לצאת. אך כעת עליכם להיזהר שלא לחרוג מהלחץ המותר. כנראה שאשים מד לחץ במקום שסתום.

ואז התכופף טבעת אחת והניח אותה במקום שחסר לה. עכשיו הכל כלול. כשעשיתי הכל בדקתי את זה בעבודה. התברר כי המעברים באקדח הריסוס נסתמו.

פירק וניקה אותו בגפרור מחודד, נשטף. עכשיו הכל עובד, הלחץ לא משתחרר. נותר לא לשכוח לנקז את התמיסה לחורף.

מאת המחבר

מבחינתי, שיפוץ הוא תמיד סוג של אירובטיקה. כל כך ספציפי יותר. ובשבילך?

במכתב המנוי היו גם מכשירי ריסוס שונים ותכונות הניקוי שלהם. אם אתה מעוניין, אכתוב.

האם אתה משפץ את המרססים שלך? שתף את החוויה שלך!

אודה על המנוי והתקשורת שלך :)