שריד לעבר: אנשים רבים עדיין עושים את הטעות הזו בעת הדבקת טפטים
בתרגול שלי הדבקתי יותר ממאה גלילי טפט. לעתים קרובות זה קורה ככה: אני מגיע ללקוחות להדביק את הטפט, אני מתחיל להסיר את הישנים, מתחתיהם יש שכבה של עוד אחד, ומתחתם עוד אחד. סבתא נכנסת לחדר ומשכנעת אותם להשאיר הכל כמו שהוא: "אל תיגע בהם, אל תסבול, הדבק חדשים מעל וזהו." במבט ראשון נראה שזה יכול לחסוך זמן. אבל החיסכון יכול להיות יקר מדי.
מדוע אינך יכול לעשות זאת
- תיקונים עשויים להסתיים לפני שהם יכולים להתחיל. טפטים מודרניים צפופים וכבדים יותר מאשר ישנים. בתהליך העבודה, הטפט הישן נרטב ומתחת למשקלו של החדש פשוט יכול להתקלף מהבסיס. מה שאנחנו מקבלים בסוף זה שקנינו דבק אמין, לקחנו טפט יקר, לאחר הדבקה הם מחזיקים במקומות, ומבלים במקומות. כסף לטמיון.
- מתקבלים קירות "נקודתיים". גם אם הטפט הישן ימשיך להיצמד לקירות, להירטב מהדבק, במקומות מסוימים הוא יתרחק מהבסיס. במקביל נוצרות בועות על פני השטח. מי צריך ריק מתחת לטפט?
- זכרונות הגימור הישן נותרו. לפעמים אנשים חוסכים עד אחרון. הם בוחרים טפטים מנייר זול, והישנים מוסרים רק במקום שהם עצמם התרחקו מהקיר. הקלה מופיעה על פני השטח, והתיקון מותנה ביותר.
כשעוד תוכלו להדביק טפט ישן
"חכה, ככה, - מישהו מהדור הישן יחשוב, - אחרי הכל, טפטים חדשים הודבקו על גבי ישנים לפני ". אפילו עיתונים הודבקו במיוחד מעל הבסיס מתחת לטפט. כן, הם עשו זאת, בואו נבין למה ולמה.
בתים בברית המועצות נבנו במהירות. לא היה זמן ליישר את הקירות בצורה מושלמת, ולא היה כלום, החומרים היו שונים. ואז הם לקחו טפט נייר דק והדביקו אותו. כל אי אחידות היא פסק דין לטפטים. בליטות על הקיר, פינות מעוקלות הובילו להפסקות. בעת הדבקת טפטים חדשים, הישנים שימשו כמעין גיבוי ומנעו דמעות. ואז אנשים פשוט התרגלו לעשות זאת ואפילו לא חשבו מדוע.
בואו נחזור לתקופתנו. פלסטרים ומרקבים מודרניים, אפילו בידיים לא נכונות, הופכים את המשטח לאחיד יחסית. הטפט הפך צפוף וחזק יותר. אפילו עם הנייר הזול ביותר לא ניתן להשוות לאלה שהיו קודם.
עמדתי במצב זה היא חד משמעית - יש להסיר את הטפט הישן. בכל נסיבות. אל תחפש גלולת קסם, היא לא שם! כתבתי את המאמר הזה, כמובן, לא למאסטרים. הם כבר יודעים את זה. לקוחות יקרים, אל תשאירו טפטים ישנים על הקירות לפני שאתם מדביקים חדשים ואל תשאלו את הגימורים בנושא. הם יודעים מה הם עושים ונותנים אחריות על עבודתם. הצלחה לכולם!
מחבר המאמר, גמר המאסטר - אלנה צ'כלובה.
החומר היה מועיל, הירשם לערוץ וכמובן להרים את האגודלים 👍.