מדוע האוכלוסייה הילידית של איחוד האמירויות לא מתגוררת בגורדי שחקים

באופן מסורתי איננו יודעים מעט על חיי היומיום של אוכלוסיית המדינות הרחוקות, שם התרבות לרוב שונה מאוד ממה שהתרגלנו. בפרט, איחוד האמירויות הערביות אפוף המון אגדות וקלישאות, שנאמרות על ידי תיירים מקומיים נדירים. כרטיס הביקור של מדינה ייחודית זו נחשב לגורדי השחקים שדובאי מפורסמת במיוחד עבורם. נראה כי היכן שאוכלוסיית הילידים צריכה להתגורר, אם לא שם, אם העיר כולה מורכבת כמעט רק ממבנים רבי קומות ייחודיים.

איחוד האמירויות זכה לעצמאות מבריטניה רק ​​בשנת 1971. לאחר מכן החל קצב פיתוח כלכלי חסר תקדים, המבוסס על השלבים הראשוניים בתחום הנפט, ואז יותר על התיירות והעסקים. עבודה זרה הייתה מעורבת באופן פעיל בכל סוגי העבודה. מעניין שכרגע המגמה נמשכת, ואחוז האוכלוסייה הילידית עלה רק מעט על עשר.

מגורים בבניינים רבי קומות אינם נחשבים ליוקרתיים. הם משמשים בעיקר כמרכזי עסקים, אזורי קניות, בתי מלון. נבנים גם בלוקים רבי קומות מגורים. באלה הפשוטים יותר, ביקור בעבודה משכיר לעיתים קרובות דירות. יש גם דיור רב קומות עלית, למשל, רובע המרינה של דובאי על שפת המפרץ הפרסי בדובאי, המיועד לבעלי כוכבים ואנשי עסקים.

זהו אחוז קטן מהאוכלוסייה הילידית שהיא השכבה האמידה ביותר בחברה. והם הבעלים של הבניינים והמגורים המפורסמים. והם מעדיפים לחיות בבדידות. מדובר באזורי מגורים בעיר או באזורים פרבריים. הבתים הם וילות צמודי קרקע שתוכננו עבור אחד מבני המשפחה, נשותיו וילדיו. הבניינים ממעטים לעלות על שתי קומות, כמעט תמיד בצבע המדבר. יש כמה מכוניות בשטח, לעתים קרובות לא במוסך, אלא מתחת לסככה. למרבה הצער, צילום של רכוש פרטי הוא מאוד לא רצוי.

כשאתה מסתובב בדובאי התיירותית, אתה לא צריך לצפות לראות איך תושבים מקומיים אמיתיים חיים. לשם כך תוכלו לנסוע לשארג'ה השכנה, שם באופן מסורתי מעטים תיירים בגלל האיסור על אלכוהול שם. אך הודות לכך, במרחק קצר מקו החוף, בתי המלון והווילות של האוכלוסייה הילידית הם ממש חסם זה מזה, מה שעוזר להתקרב להבנת תרבות זרה.

- הבית שלי - תודה על תשומת הלב שלך! אם זה היה מעניין וסקרן, הירשמו לערוץ והעלו את האגודלים!הכל טוב!