צחקתי ארוך בעלת כשראיתי כמו מנסה אמבטיות ספוגות להדק את

זה שהוא החליט לכתוב את זה, אבל לא הפסיק לצחוק...

תקרית זו יכולה להיחשב המשך של מאמר קודם כי למעשה לא כתבתי, והחבר שלי. ואני שפורסם. הבעלים החליטו לחזור על הניסוי, ולהראות לי, אם אפשר לומר כך, חי, על עצמו, מה שגרם לי לצחוק היסטרי.

הלכתי לשירותים הייתי בבוקר ולראות את בעלה עומד עם ספוג הגוף בידיים ומנסה להניח מקום מעניין "לתלות" באותו ספוג. בהתחלה לא הבנתי, אני שואל:

- מה אתה עושה את זה?

- A Th הוא נופל מהמדף בכל עת. לכן קנינו מקלחת צר כזה? יש צורך להחליף את המדפים שם, כדי לא ליפול על מקלחת prichandaly אלה.

- לא הבנתי, אבל מה יש על המדף? מה אתה עושה עם ספוג, אני שואל?

- זה אתה קורא כתבת על חור התגובה הספוגה. מישהו שם בחוץ כל כך נכתב ברצינות על העובדה ספוגה עבור הגוף עד שטיפות הראש מתגלח, מעל נתקע. החלטתי לנסות.

- אז יש מישהו Stebaev, אנחנו צוחקים עליו. זה היה להתלוצץ! חשבתי שהבנת הבדיחה שלו, או שזה נראה לי?

- כן, בסדר. אבל עכשיו, כאשר ספוג ירד, החלטתי לשמוע בעצתו. מבט, תחזיקו חזק! - והראה ...

- תן תחרה? על הצוואר לתלות? זה יהיה טוב יותר... - אז צחקתי מזה כל כך שחצי שעה לא יכולה לדבר כמו שצריך. אבל אז הבעלים הבינו כי כך אפשר לעבוד ולא מקבל אמרו את אותה אמת.

- כן, לא, עשיתי חתך כדי לתלות על המעקה של משפך. באמת כל כך נוח, אבל רך ספוג לשטוף עם זה כבר הופך לא קום איל פו. אז אני משנה המדפים שלי לסוף השבוע הקרוב. ועל חשבון של השעיה של - כי החלטתי לשחק עליכם את התרגיל. אבל צחק רוח היום היא למעלה. ואז התעוררתי בזעף על כי יום שבת יש ללכת לעבודה. ובכן, תתכוננו, ללכת!

חברים! תודה לכולכם על ההומור שלך על דבריו, אשר לעתים קרובות שהסיומת שלו בחיים, וצחקה צחוק וחיוך.

לעולם לא עוד אני לא קונה מרכך כביסה. ואתה לא לייעץ

אני אף פעם לא להשליך שרוול נייר טואלט. אני אומר למה