מדוע ברית המועצות התעניינה יותר בנוגה מאשר במאדים ואיזה הצלחות היא השיגה במחקר שלה
עכשיו הנושא של חקר מאדים הוא מאוד פופולרי, אבל בשחר האסטרונאוטיקה, כאשר המירוץ לחלל רק התחיל, ונוס עורר הרבה יותר עניין בקרב מומחים מברית המועצות.
מהנדסים סובייטים החלו ללמוד באופן פעיל את נוגה בשנת 1961, וכמעט חודשיים לפני הראשון האדם לחלל בברית המועצות, החללית הראשונה בתולדות האנושות (ונוס-1) שוגרה, שנועדה לחקור אחרים כוכבי לכת.
כך הושק המחקר של הכוכב המסתורי, אך בו-זמנית כל כך דומה לכוכב הלכת נוגה. בחומר זה, אספר לכם מדוע נבחרה ונוס למחקר, והכי חשוב, אילו הצלחות יוצאות דופן במחקרה הושגו על ידי מדענים סובייטים.
למה כולם כל כך התעניינו בוונוס
למעשה, נוגה הייתה אובייקט עדיפות בחקר מערכת השמש, והיא לא נבחרה במקרה. ואכן, מבחינות רבות, התברר שהוא די קרוב לכדור הארץ.
אז הקוטר של נוגה קטן ב-5% בלבד מרדיוס כדור הארץ ושווה ל-6051 ק"מ, ומסת כוכב הלכת קטנה רק ב-20% ממסת כדור הארץ. יחד עם זאת, כפי שהתברר הרבה יותר מאוחר, נופי ונוס די מזכירים את הנופים הארציים, שכן כאן אפשר למצוא גם מישורים, גבעות ואפילו הרים.
אבל לפני איסוף הנתונים הללו, היה צורך ליצור ציוד מחקר וחלליות ייחודיות, ולחלוטין מאפס.
חללית סובייטית שנועדה לחקור את נוגה
כדי לחקור את נוגה, מהנדסים סובייטים פיתחו קו שלם של חלליות ונרה. אז הרכב הבין-פלנטרי האוטומטי הראשון שנקרא "ונוס-1" נסע לכוכב הלכת ב-12 בפברואר 1961.
בחללית הראשונה הותקנו מדי עוצמת קרינה קוסמית, חוזק של שדות מגנטיים בין-פלנטריים, זרימות של חלקיקים טעונים של גז בין-פלנטרי, כמו גם זרימות שמש. ב"Venera-1" היה מקום למכשיר הרושם מיקרומטאוריטים.
היה זה Venera-1 ששידר את המידע הראשון הקשור לרוח השמש, לקרינה הקוסמית מסביב לכדור הארץ, וגם במרחק של 1.9 מיליון קילומטרים מכוכב הלכת. וונרה-1 היא שאישרה את נוכחותה של פלזמה של רוח שמש בחלל החיצון.
לרוע המזל, הפגישה האחרונה עם המנגנון התקיימה ב-19 בפברואר 1961. לאחר שהמכשיר לא יצר קשר. לפי חישובים, ב-19-20 במאי של אותה שנה, המכשיר היה אמור לעבור במרחק של 100,000 ק"מ בלבד מוונוס.
רק ארבע שנים חלפו, ושני מכשירים אוטומטיים "Venera-2" ו-"Venera-3" נשלחו לוונוס בבת אחת. במקביל, מודול ירידה אפילו סופק ברכב השלישי.
ובמארס 1966, בפעם הראשונה בהיסטוריה של האנושות, מודול שתוכנן על פני כדור הארץ על ידי מהנדסים סובייטים לא רק הצליח להגיע לכוכב אחר, אלא גם נכנס לאטמוספירה של נוגה. אבל מנגנון Venera-3 לא הצליח להעביר מידע כלשהו לכדור הארץ.
במשימה לחקור את האטמוספירה של נוגה, נשלח גם מנגנון Venera-4, שהוריד את המנגנון על מערכת צניחה, שחדלה להתקיים בגובה 22 ק"מ מפני השטח.
אבל לפני כן, הוא הספיק לעבוד כמעט שעה וחצי, ובזמן הזה הוא העביר מידע רב ערך על הרכב האטמוספירה, אשר, כפי שהתברר, מורכב כמעט כולו מפחמן דו חמצני (על 90%).
משימות שלאחר מכן אישרו את התוצאות הראשונות, ובמיוחד נמצא כי סמוך לפני השטח הטמפרטורה של האטמוספירה עולה ל-475 מעלות צלזיוס מרשימה.
וגם ליד פני השטח, למרות העננים הצפופים, יש מספיק אור לצילום. עובדה זו הציבה אתגר למהנדסים ליצור מכשיר שיכול לעמוד בתנאים קיצוניים.
יריות ראשונות מכוכב אחר
אז למהנדסים סובייטים היו הרבה נתונים על התנאים על פני כדור הארץ, ו, בהתחשב בכל המידע הזמין, מומחים סובייטים יצרו את חללית Venera-9 ו "ונוס-10".
אז הותקנו מצלמות על רכבי הירידה, המהנדסים הללו ניסו להגן עליהם מפני לחץ עצום של 100 אטמוספרות ומטמפרטורה של 500 מעלות צלזיוס.
אז Venera-9 ו- Venera-10 שוגרו לחלל ב-8 וב-14 ביוני 1975, בהתאמה. הם הגיעו לנוגה באוקטובר 1975 והיו הלוויינים המלאכותיים הראשונים של כוכב הלכת, ומודולי הירידה ביצעו את הנחיתה הראשונה על פני השטח של נוגה.
כבר במהלך הירידה, החיישנים שהותקנו הראו שסופות הרעמים הוונוסיות חזקות לפחות פי 25 מאלו שעל כדור הארץ, ובהמשך שידרו את התמונות הפנורמיות הראשונות.
מצלמות הטלוויזיה שהותקנו על רכבי הירידה החדשים Venera-13 ו- Venera-14 שהגיעו לפני השטח של ונוס ב-1982 היו מודרניזציה רצינית, וכתוצאה מכך הם הצליחו להעביר יריות ייחודיות שעדיין מרגשות מוחות רבים המעורבים בחקר החלל.
בשלב זה הושלם פרויקט ונרה, אך חקר כוכב הלכת נוגה נמשך כחלק מפרויקט התחנות הבין-כוכביות Vega-1 ו-Vega-2, שהושקו ב-1985.
האם כבר אין צורך בונוס?
כן, כמובן, היום מדברים יותר על מאדים ואפילו התיישבות אפשרית שלו, אבל נוגה עדיין לא נשכחת. אז אם הכל ילך לפי התוכנית, אז עד 2024-2025 מכשיר Venera-D יעבור לכוכב השני מהשמש (D-Longlived), נוצר בפדרציה הרוסית, שתמשיך לחקור את העולם הלא ידידותי והמסתורי וֵנוּס.
אהבתם את החומר? אז אל תשכח לדרג אותו ולשתף אותו ברשתות החברתיות המועדפות עליך.
תודה לך על תשומת הלב!