"שתול עץ ולא תשאב את החור" - עוד לא שמעתי הזיות! איך לעשות בור כך שבהמשך לא תתקשר לביוב

נתקלתי בכמה מאמרים באינטרנט על מה צריך לעשות כדי לא לשאוב את בור הספיגה במשך עשרות שנים. מוצעות אפשרויות שונות - להשתמש בקרביד, לשתול עצים "נכונים" בקרבת מקום, שישאבו מים מהבור, כמו צפצפה ודובדבן.

אני לא נגד העצות האלה. יש בהם אמת מסוימת. אבל אני עדיין חושב שצריך לעשות הכל ביעילות. ואם אתה לא רוצה להתקין בור ספיגה, אז תעשה בור שיעבוד מבלי לזהם את האדמה ולנקות את עצמו מבלי לגרום לצרות רבות.

איך מייצרים בדרך כלל בור ספיגה?

בדרך כלל בור שופכין הוא בור עמוק בחתך אחד, שקירותיו מצופים בלבנים או צמיגים.

בבור כזה כימיקלים ביתיים הורגים חיידקים, הנוזל נכנס לאדמה, מסות מוצקות סותמות את הסדקים, סחף מצטבר, נפח הבור יורד, בסופו של דבר מצטברת פסולת והבור מתמלא במהירות.

מילוי מהיר של הבור מתרחש, הן בגלל התקן שגוי של הבור, והן מסיבות אחרות:

• מי תהום גבוהים,
• נפח בור לא מספיק,
• אדמת חרסית.

אני לא מרוצה מבורות כאלה. ברור שאני לא יכול להשפיע על שום דבר. אבל קבלו גם. הכל כבר המציאו לנו, למה לעשות משהו שהוא לא מעשי ואז יהיה יקר לתחזוקה?

איך להכין בור שופכים כדי לא לשאוב אותו כל חודש?

בניית בור ספיגה מבטון. זה צריך להיות עם שתיים או שלוש בארות - עם תחתית בטון וללא תחתית. בור הספיגה צריך להיות עמוק ונפחי.

הבאר הראשונה מיועדת לפסולת מוצקה. רק האסלה מנוקזת שם ומתווספים חיידקים. הוצף ממנו אל הבאר השנייה. פסולת מוצקה תשקע בתחתית ותעובד על ידי חיידקים, ומים יישפכו לבאר שנייה. אתה יכול גם לעשות ניקוז נפרד מהמטבח והאמבטיה לתוכו.

אם יש שלוש בארות, אז מהבאר השנייה יש גלישה לתוך השלישית. יש גם ניקוז של מי ניקוז מסביב לבית. מהבאר השלישית ניתן להשתמש במים להשקיה. בבאר הראשונה תהיה מינימום בוצה בגלל חיידקים. אל תהיה קמצן. לעשות הכל לפי הטכנולוגיה.

אגב, שמעתי שב-2022 הם יקנסו על בורות שופכין. האם אתה יודע משהו על זה?