מדענים פיתחו אב טיפוס של סוללת ליתיום-יון עם מים כאלקטרוליט

צוות מחקר מאוניברסיטת יוקוהמה סטייט (יפן) הציג לציבור אב טיפוס של סוללת ליתיום-יון המשתמשת במים רגילים כאלקטרוליט. על התפתחות זו ועל סיכוייה בעתיד יידונו בחומר הנוכחי.

מדוע סוללות ליתיום-יון רוצות כל הזמן לשדרג?

כעת קשה מאוד למצוא מכשיר חשמלי שאינו משתמש בסוללות. לסוללות ליתיום-יון קלאסיות קיבולת מצוינת והן מסוגלות לעמוד במספר רב של מחזורי פריקה/טעינה עם אובדן מינימלי של קיבולת מקורית.

אבל לסוללות קלאסיות יש חיסרון אחד משמעותי. אם מארז הסוללה פגום, האלקטרוליט המשמש (העשוי ממסים אורגניים) דליק מאוד.

אז מדענים יפנים החליטו לבטל את החיסרון הברור הזה על ידי החלפת האלקטרוליט במים רגילים. וזה מה שהם עשו בסוף.

מה מסוגלת אב טיפוס של סוללת ליתיום-יון עם מים כאלקטרוליט

במהלך ניסויים רבים, מהנדסים יפנים קבעו כי השימוש בתחמוצת מוליבדן הוא תרכובת אנאורגנית הכוללת חמצן באלקטרודה השלילית מבטיח רמה גבוהה מספיק של פרודוקטיביות, די מספקת למסחר יישום.

על מנת לבטל לחלוטין את עצם אפשרות השריפה, החליטו המהנדסים להשתמש במים רגילים כאלקטרוליט. וכדי לשמור על יעילות, היינו צריכים לעבוד גם על חומרי האלקטרודות.

התוצאה היא אב טיפוס עובד של סוללת ליתיום-יון. בדיקות נוספות הראו כי לאחר 2000 מחזורי טעינה/פריקה, קיבולת האב-טיפוס הצטמצמה רק ב-30% מהקיבולת המקורית שלו.

נראה שזו פשוט סוללת הליתיום-יון המושלמת. אבל יש לו רק חיסרון אחד - המשקל הסגולי של האנרגיה ומתח ההפעלה נמוכים כמעט פי שניים מזה של סוללות ליתיום-יון קלאסיות.

היכן ניתן להשתמש בסוללות כאלה?

מדענים מציעים שהסוללות שלהם עם מים כאלקטרוליט עשויות למצוא יישומים מסחריים מן המניין. אז ההנחה היא שניתן להשתמש בסוללות כאלה במערכות אחסון של מקורות אנרגיה "ירוקים".

כמו כן, סוללות כאלה עשויות לשמש בתחבורה ציבורית חשמלית ובתשתיות אחרות, שאינן דורשות יצירת מתח גבוה ופעולה שיא.

ובכן, נחכה לשחרור סוללות ליתיום-יון עם מים כאלקטרוליט לשוק הרחב. אם אהבתם את החומר, אל תשכחו גם לדרג אותו ולהירשם לערוץ. תודה לך על תשומת הלב!