אין גניבה בגנים
עברו יותר מ-30 שנה מאז שקיבלנו חלקה בכפר. בהתחלה זה היה דאצ'ה להורים שגרו שם רק בקיץ. אחר כך קנינו מגרש ליד והתחלנו לבנות בית משלנו. עברו שתי עונות מאז שאני מפתח מגרש חדש. אני מקים גן ירק ובוסתן חדשים.
וכך, לאחרונה ראיתי ציטוט מצחיק של איזה ש' ינקובסקי - אני לא יודע מי הוא. אבל המילים גרמו לי לחייך: "חייו של תושב קיץ הם מאבק מתמיד עם ילדים של אחרים, שמחשיבים את הגינה האהובה עליו כשלה, וילדיהם, שמחשיבים את הגן המזוין הזה כזר..»
בכנות, זה התחוור לי! אבל כבר חמש שנים, כמו בגינה ובגינה שלנו, בכלל, אף אחד לא פולש. לא ילדים ולא מבוגרים.
אני זוכר שכשההורים שלי היו בחיים, לא היה סוף לגנבים. במיוחד בתחילת שנות ה -90 של המאה הקודמת, הם היו בתפקיד בדאצ'ה בתורם עם שכנים. גנבים פשוט ביצעו זוועות - הם חפרו תפוחי אדמה, שברו עצים, קטפו תפוחים ואגסים, הרסו חממות וערוגות תותים, כרתו כרוב ושלפו יבולי שורש. לא פעם הם שברו דלתות וחלונות, בצעו את כל המתכת ללא הבחנה. הם ניתקו את כבל החשמל שהגיע לבית המרחץ מהבית, והותירו אותנו ללא תאורה.
לפני כחמש שנים חפרו שתילי עץ תפוח שזה עתה ניטעו ולאחר שחזרו מהחנות כעבור שעה ראו חלל ריק. הם אפילו לא נחפרו, אלא נשלפו מבורות השתילה הטריים. רק ידיים נשמטו.
יותר מפעם אחת, שנתפסו בזירת פשע בזמן שהם אוספים את הדובדבנים, האירג'י או הוורדים שלנו, החלו גנבים בחוצפה "להוריד זכויות". אמרו שעדיין לא קוצרים ולכן באו לקצור את הקציר כדי שלא יאבד.
ואז החלה הגניבה לעלות בתוהו. העובדה היא שהשכנים שלנו פשוט נעלמו. משני הצדדים שטחים נטושים. אנחנו אלה שעובדים בפרדסים של ההורים שלנו. וילדי השכנים "מחשיבים את הגן המזוין כזר". אבל באתר שלהם יש כל עצי פרי, שיחים. אפילו תותים גדלים בדשא. לכן, כל אחד יכול להיכנס לאתר נטוש לכאורה ולקצור ללא בעיות. וכאלה - חצי מהכפר.
אבל לא רחוק מהכפר יש גם גנים קיבוציים נטושים. אני זוכר שבסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, החיים היו שם בעיצומם. בתים יפים, אזורים מטופחים, ערוגות פרחים, נווה מדבר אמיתי. ואז הגנבים חתכו את החוטים, לא היה חשמל. עד מהרה כבר לא היו מים ואנשים התחילו לזרוק את המקום הזה. אבל יש עצים זנים, שדות פירות יער. וכל זה מגודל עכשיו בדשא. העשב, כמובן, היה המום. אבל זה נושא פרי ועוד איך!
לכן רועה שם כל מי שרוצה להשיג פירות טעימים בחינם. מוציאים אותם בשקיות. לא פעם ראיתי איך יוצאים משם אנשים עמוסים, ברור שלא בעלי החלקות, שיכורים וחסרי בית.
לכן, למרות שאנחנו לא שוללים גניבה, כבר כמה שנים שאנחנו לא שמים לב לכך בגינה שלנו. למרות שהגיעו הזמנים שזה עלול לחזור שוב, אם לשפוט לפי המחירים בחנויות הירקות. לאנשים פשוט אין כסף לקנות אוכל, ורבים כבר איבדו את ההרגל ושכחו איך לגדל אותו. איך, למעשה, ועבודה. אני מדבר, כמובן, על חלק נפרד בחברה, המוכר לכולם.
מה שלומך עם הגניבה ומה דעתך עליה?