ניסיתי לרסס בידוד מגליל קצף. סקירה כנה שלי
כדי לבודד את תעלות האוורור בעליית הגג, החלטתי לרכוש בידוד פוליאוריטן בהתזה.
המחשבה הייתה כזאת. אני יוצר קופסה מפסק בטון סודה (אני מדביק את האלמנטים בקצף דבק) ומרסס בידוד בתוך הקופסה. אני יודע את צריכת הקצף במיכל עם מילוי אמיתי (יותר מקופסא אחת נגמרה קצף דבק בעבודה). חשבתי שאם מדובר בתנור חימום, אז הקצף ממנו יתרחב עוד יותר והקצף יהיה נפח פי 2-3 יותר. יתר על כן, הכל נראה בדיוק כך בחנות.
הקצף יוצא בלחץ גבוה, עף מתוך הזרבובית במרחק של עד 20-30 ס"מ. אבל המציאות מבחינת הצריכה התבררה רחוקה מההנחות שלי.
מרחתי בידוד תרמי בתוך שני אלמנטים עוברים ובנפח קטן בתוך הקופסה. וזהו, הבלון נגמר. ריססו מתוך ספריי הפלסטיק המצורף לערכה. אלטרנטיבה מעניינת לאקדח קצף.
אולי בשל העובדה שמרחתי את הקצף באופן מחזורי, הוא לא יצא כל כך אוורירי והנפח שהתקבל היה פחות. קניתי שני צילינדרים. השנייה שימשה להדבקת מעטפת פלסטיק מוקצף בעת בידוד תעלות אוורור והדבקת קופסת בטון סודה. כן, השיטה הישנה לבידוד פגזים עוזרת גם כאן.
יש בידוד קצף פוליאתילן, אך עוביו אינו מספיק. הוא, לדעתי, נועד למנוע עיבוי על הצינורות.
בעזרת הקצף הזה בידדתי את שאר המעברים. למחרת גיליתי שהבטון הסודה שבקופסה התפוצץ כאשר הבידוד הזה התרחב.
זה לא קריטי מבחינתי, כי קופסאות יהיו מטויחות. הוא הקפיא את הסדקים ולא ביצע אותם מחדש.
בחנות אחרת פגשתי בידוד מרוסס של יצרן אחר. אבל כבר לא היה צורך להתנסות בו.
רק כאן החנות החליטה למכור את זרבובית הריסוס בנפרד.
המסקנה שלי היא כזו. תשואת הקצף של בידוד מרוסס זה נמוכה מזו של גליל קצף קונבנציונאלי. האפקט מושג על ידי הרחבה גדולה של הקצף. עדיף לשלם 100 רובל נוספים. ולבודד בקצף רגיל מאקדח. מה שהוא עשה. לדו"ח אודות תהליך התחממות תעלות האוורור, עיין במאמרים הבאים.
אם מישהו השתמש בבידוד המרוסס הזה בצילינדרים - כתוב סקירה משלך. אולי במקרה שלי, בגלל ריסוס מחזורי, זה לא משתלם להשתמש בגליל, אבל האם יש לו עדיין תפוקת קצף הגונה?
© הבלוג של הבונה העצמי. תמונות מאת המחבר