אנו מופתעים מהדודים השונים המסודרים באמבטיות הכפר ובוחרים לעצמנו דגם מתאים
קנינו לעצמנו בית לקיץ בכפר. שלושה ממכרים וחברים שלי כבר עשו את אותו הדבר. משהו משך את כולם לקרקע בזמן האחרון. והחיים מחמירים מיום ליום, אז אני רוצה שיהיה לי שדה תעופה חלופי.
הבית יציב, אם כי קטן. אבל בית המרחץ בקצה הגן כמעט נהרס. במקום זאת, יש קירות וגג, אבל הקדרה נקרעת מבשר. סביר להניח שזה נמסר למתכת. אנחנו עדיין לא הולכים לבנות בית מרחץ חדש, כי יש הרבה עבודה בבית, וחומרי בניין משמשים כחומרי גלם אסטרטגיים. לכן, החלטנו לרכוש דוד ישן לרגל האירוע, להתקין אותו וליהנות מבית המרחץ. זה יעץ לנו על ידי שכן שעוזר בכל דבר תמורת פרס קטן. הוא איש מחוספס, הוא יודע לקפל את הכיריים ויש לו רתך, ומנסרה קטנה. מזל עם שכן.
בוא נלך לראות איזה סוג של דוד יש לו. הוא הסביר שזו האפשרות הפשוטה, האמינה והבסיסית ביותר. עשויים שאריות צינור גז. בתחתית יש תא אש, ואז תנור חימום, ובחלקו העליון יש דוד עם מים. דוד עם ברז, ידית עץ כדי לא להישרף. נוח ומחושב היטב. צינור הלבנים מקופל ממש על גבי דוד הברזל, יוצא לגג, וכבר יש צינור ברזל.
אבל קבלת צינורות גז עכשיו היא בעייתית, אם כי שום דבר בלתי אפשרי.
התנור השני הסתכל על ידי שכן אחר. שם הדוד עם מים מרותך בצד, הוא בא במגע ישיר עם תא האש, כך שהמים מתחממים מהר יותר. החיסרון הוא שהעגורן ממוקם מאוד נמוך, עם כל דלי שאתה צריך להטות, זה לא נוח. אופציה אכזרית מאוד. הכל נעשה בצורה מסורבלת, אך לנצח.
גם התנור השלישי מעניין מאוד. כאן מחוברת ארובה מלבנים לדופן הרצפה, התנור עצמו מרותך משלוש קוביות מתכת. כשהיה חדש זה בטח היה מאוד נוח. דוד המים ענק כאן. אך כחיסרון, ראוי לציין כי אין ברז בדוד, ניתן לאסוף מים רק עם דלי מהחלק העליון. וכאן יש סיכון להתיז על עצמכם מים רותחים.
בקיצור, מה שהכי אהבנו היה התנור הראשון, שהיה קומפקטי ונוח.
השכן הבטיח לפרוץ את שאלת ייצורו מחבר שעוסק במתכת. עכשיו נשאר לחכות קצת, אבל בינתיים לקנות לבנים עקשן.
כך קיבלנו סיור בדודים באמבטיות כפר פשוטות.