בבית נטוש נשארה ספרייה שלמה - אני מסתכל על הספרים שקראו בעלי הבית

לספרי נייר אין ערך כיום. קשה להאמין שהגיעו הזמנים שעליהם הזהירו אותנו חכמים קדומים רבים - הם מחממים תנורים עם ספרים, ספרים בוערים במדורות. עבודות אלקטרוניות החליפו עבורנו יועצי נייר, מנטורים וחברים. עבורנו, דורות שנות ה -70 וה -80, הם היו ספרים.

אבל לאחרונה, בבית נטוש ותיק, ראיתי ספרייה מעניינת מאוד. בנוסף לבדיה, הוא הכיל מסה של ספרים יוצאי דופן שאנשים סובייטים רגילים לעולם לא יקראו. ורציתי לפתוח את ההדפסים האלה ולראות מה יש בפנים? לקחתי את הספרים הראשונים שנתקלתי בהם מארון ספרים יפהפה ועפדתי בהם לאור פנס.

בעלי הבית היו מורים בכפר. אולי זה מה שקבע מערך ספרות שכזה, או שסתם ספרים שתפסו את עיני בטעות נראו כל כך מוזרים.

לדוגמה, "לוח השנה של אתאיסט". הספר יצא לאור בשנת 1964. מאמרים מוזרים מאוד, טקסטים שמנסים להוכיח משהו.

למרות שאם תקרא אותם אולי תמצא מחשבות הגיוניות למדי.

אני אפילו לא יודע מה אני, אדם דתי מאוד, צריך להרגיש לגבי זה? אשמח לקרוא את המאמרים בלוח השנה.

או להלן חוברת ובה כרזות קטנות "אופקים חדשים של בנייה קומוניסטית" שיצאה בשנת 1981. נותרו רק 10 שנים לפני קריסת ברית המועצות, ואף אחד לא היה יכול לחשוב שהכל יקרוס.

"הכל לטובת האדם, הכל בשם האדם" - אז אלה לא היו סיסמאות לפני הבחירות, אלא המדיניות האמיתית של המדינה. גלויות מעניינות מאוד עם תצלומים של אנשים סובייטים.

והנה נדיר של ממש. ספרו של מיצ'ורין "תיאורים פומולוגיים" משנת 1940. לפני המלחמה!

מהדורה יפה מאוד, עם איורים, על נייר טוב, בכריכה יפה.

אבל לקחתי את החוברת הזאת איתי. באמת רציתי לברר מה הם חושבים בשנת 1968 על היתרונות והנזקים של תרופות. כיום נושא זה רלוונטי מתמיד. יש גם מאמר בנושא חיסון. בהחלט אקרא את חוות דעתם של רופאים סובייטים היום.

ועוד ממצא שלקחתי איתי. זהו ספר הלימוד של "עבודת שירות". אפילו אי אפשר לדמיין היום שלימדו ילדים בבית ספר סובייטי לפרק ולהרכיב שקעים, לתקן מגהצים, שואבי אבק. לתפור, לבשל, ​​לעבוד על מחרטות! זה לגמרי מעבר לראש שלנו היום!

להלן ספריית לוח שנה נוספת של אזור פרם 1966. לאחר שפתחתי את הספר, נתקלתי מיד במאמר שמעניין אותי.

"תשאיר את הדבורים בחוץ לחורף." כמובן, היא לא קראה לאור הפנס, אלא לקחה אותה עמה. מעניין גם מה שנאמר על סוגיה שנויה במחלוקת זו בשנת 1966. ואכן, באותן שנים, לכל חוות קולקטיבית הייתה מכוורת ללא כישלון. לכן, כוורת לא הייתה עסק פרטי, אלא חלק מחקלאות של מדינה נהדרת. ולא רק כוורנים עסקו בכך, אלא גם מכונים מדעיים שלמים.

לחלקם הבחירה שלי תיראה מוזרה, אך אין מדובר בכוונה, אלא בדפדוף אקראי בין ספרים ישנים בכפר שננטש על ידי אנשים במאה ה -21.

לאחרונה נכנסתי לבית נטוש בכפר ותהיתי איזה ריהוט יפה נשאר שם.