בדובאי בתים פרטיים רבים אפילו קטנים משלנו, אך הם אינם מוערכים לגודלם.

כשהגעתי לדובאי, ציפיתי לראות גורדי שחקים מפורסמים בעולם. למעשה, התברר כי גורדי שחקים הם רק חלק קטן מהעיר, ורוב התושבים מעדיפים בתים צמודי קרקע, שנקראים כאן בגאווה וילות, גם אם מדובר אפילו בבית די פשוט.

וילות צנועות בדובאי הן בתים עירוניים שבהם בית אחד "מחובר" לבית אחר ויש לו קיר משותף. בניינים כאלה ממוקמים תמיד בתוך מתחמים גדולים, והתושבים בוחרים לא במספר המטרים, אלא באורח חייהם. מדובר בקהילות סגורות, אליהן רק הבעלים או המוזמן יכולים להיכנס. אין תחבורה נוספת, אבל יש פארקים קטנים, שבילי הליכה, בריכות שחייה, אזורי ילדים, לעתים קרובות מסלולי אופניים, כדורגל, טניס, מגרשי כדורעף. כאן תוכלו לתת לילדכם לצאת לטיול לבד או עם חברים ולא לדאוג לשלומו.

הבתים עצמם, חיצונית ופנימית, נראים די פשוטים, כולם בעלי עיצוב אופייני. סטנדרט היא וילה עם שלושה חדרי שינה. בקומת הקרקע יש סלון קטן, מטבח נפרד ושירותים לאורחים. בקומה השנייה שלושה חדרי שינה ושני חדרי אמבטיה. גולת הכותרת של כל הווילות בדובאי היא הנוכחות החובה של חדר לימוד (חדר לשיעורים) או חדר חדרנית (חדר לעוזרת בית). למשפחות עם ילדים, המקום הזה שמור לאומנת או לעוזרת בית, לפעמים אפשר להפוך אותו למשרד או לחדר שינה קטן נוסף.

בניגוד אלינו, בדובאי אין מושג של "שיפוץ איכותי באירופה", ורוב האנשים גרים בבתים עם גימור של היזם. בדרך כלל מדובר באותם אריחי רצפה מקרמיקה בכל הבית, קירות צבועים, גוונים ניטרליים בחדרי אמבטיה ומטבח מובנה. נדיר ביותר למצוא בעלים שעיצבו מחדש הכל לטעמם. נכון, הקירות נצבעים מחדש לעתים קרובות למדי - פעם בשנה או שנתיים.

לדעתי הבונוס הנעים ביותר הוא שכל וילה חייבת להיות מלווה בשטח אדמה קטן אך משלו, מה שנקרא גינה או גינה, שבה אתה יכול לשים ביתן, ערסל, נדנדה לילדים או טרמפולינה, לעשות ברביקיו או פשוט להתפעל מגינה שנוצרה בדרך שלך. טַעַם.

נדהמתי לגלות שבתי עיר כאלה עולים החל מ -500,000 דולר. דולרים. מאיפה אנשים מקבלים כל כך הרבה כסף? כל העיר נמצאת בבניינים כאלה! התברר שכמעט כולם נקנו באשראי. הריבית נמוכה והתשלום הוא 25%בלבד. כתוצאה מכך, תשלומי ההלוואה נמוכים אף משיעורי ההשכרה.

מה אתה מעדיף - דירה בגורד שחקים או בית נעים עם גינה?