עם האמנה שלך במנזר מוזר או מה קורה כששכן "חכם" מדי
במגזר הפרטי החיים מסודרים בצורה מיוחדת. כאן יכולה להיות ידידות ותמיכה הדדית בין השכנים, או שהם פשוט לא מתקשרים, כדי לא לעצבן אחד את השני בשיחות ריקות. אבל לפעמים מתרחשות מלחמות של ממש בין תושבי אותו רחוב. בן שיחנו דניס סיפר על מקרה כזה.
יש לנו כאן אווירה משלנו
אני חי במגזר הפרטי הרגיל ביותר בפורמט הישן. האזור התיישב באמצע שנות השלושים. רוב הבניינים הם בתי עץ. אנשים חיים כאן דורות ובעצם כולם מכירים אחד את השני. למחוז שלנו אורח חיים משלו שהתפתח עם השנים. זה כמובן לא מתפאר, אבל אתן דוגמה: אם מופיע צ'ק מקומוננרגו או גורגז בקצה אחד של הרחוב, אז ממש תוך חמש דקות כל המחוז יודע על כך. כולם מפסיקים להרעיש, נועלים את השערים, משחררים את הכלבים מהרצועה, ופשיטת הפקחים נמשכת עם תוצאה מועטה או ללא תוצאה.
אם זה נראה לך פרוע, אז אני יכול לומר זאת - עמנו רחוק מלהיות עשיר. רובם עובדים בעבודות המוצעות על ידי הממשלה והעסקים. מדובר בנהגים, עובדים, עובדים, צוותים רפואיים, מורים, אנשי מכירות ונציגים אחרים של עשרים אלף משכורות. כרגיל, תמיד אין מספיק כסף, אין לאן לקחת את זה, אבל אתה צריך להאכיל את עצמך איכשהו. אנו חיים, או יותר נכון, אנו שורדים על חשבון גינות ירק וחלקות בת. אז, למי יש גז, ולמי יש אור מעבר למד, ללכת לחימום לולים, בתי ארנבות, חזירים וחממות. אנו קוראים לזה בצחוק חלוקה הוגנת של משאבי הטבע. באופן כללי כולם יודעים הכל ואף אחד לא דופק על אף אחד.
וזר התיישב ברחוב שלנו
האזור שלנו לא ממוקם בקצה הציביליזציה, אלא 25 דקות ממרכז העיר וגם הוא מעניין מבחינה מסחרית. כל הבתים הסמוכים לכביש המהיר נרכשו מזמן, נהרסו ובמקומותיהם נבנו קוטג'ים חדשים. אבל במעמקים המצב שונה - אף אחד לא רוצה להתיישב כאן, שכן הרחובות בלתי עבירים מאוקטובר עד אפריל: או שהבוץ בלתי עביר, או שהשלג עמוק במותניים. ובכל זאת, תקדימים אכן קורים וחלקת הקרקע שנזרקה מולי נרכשה על ידי מישהו לא מקומי. הוא נראה רציני, נוסע בג'יפ, מתלבש בכבוד.
הוא התחיל לעסוק במהירות: הוא גדר את האתר, החל בבנייה. כעבור חודשיים הופיעה קופסת לבנים אדומות מאחורי הגדר, ובסתיו כבר התנשא מעלינו בית בן שתי קומות בעליית גג יפה. מגניב - כל השכנים חשבו. קרירותו אושרה על ידי תיקוני כבישים. על חשבונו, מילא קטע של מאתיים מטרים ברחוב בפסולת בניין. בהתחלה כולם שמחו על שכונה כזו ואף ניסו להודות על היופי הנדיב בסטנדרטים שלנו. אבל הזר המגניב לא דיבר עם אף אחד. אחד קיבל את הרושם שהוא מסובב את האף מאיתנו. טוב, בסדר - אנחנו לא יכולים לטבול איתו ילדים!
למרות שעד מהרה למדו עליו מידע מעניין. הוא מהדוכנים לשעבר. הוא עסק בוודקה (כמובן - מזויף), בשנות התשעים הוא פתח חנויות, וכעת יש לו כמה חנויות מכולת וביתן במחסן מכולת סיטונאי. באופן כללי, ליזם מס, אבל בשבילנו - ספקולציה. למי שהרעיל אנשים בוודקה שנשרפה והרוויח מזה הון, אין לנו ולעולם לא יהיה! והוא התיישב איתנו, כי המקום שקט, ובפעם היו לו בעיות קשות ואיפשהו באזור יוקרתי מול כל מי שהוא לא רצה לגור בו. הוא הסתתר במדבר שלנו.
התחלתי להוריד את הזכויות ובסופו של דבר יצרתי בעיות
באביב התיישב בבית חדש והביא משפחה. מאותו הרגע החלו כל השכנים בבעיות. הוא הכה בי ראשון. הכל התחיל בעצי הסקה. נהוג כאן - להניח מול החצר עצי הסקה, חול, לבנים וחומרי בניין אחרים. לדוגמה, אין לי הזדמנות לפרוק עצי הסקה או חול ישירות לחצר ואני משאיר את הכל ברחוב, ולאחר מכן, במידת הצורך, מעביר את כל זה לשטח שלי. בדרך כלל יש לי עצי הסקה לאמבטיה ומתייבש כל הקיץ. אני חוזר - כל המקומיים עושים זאת ואף אחד לא מודיע לאף אחד.
פעם הגיע אלי עובד מטעם שכן. הוא צופה בחצר שלו, פותח את השערים, שומר על הבית בהעדר הבעלים. אפילו המצאנו לו כינוי - "חולופ". אז "חולופ" ביקש להסיר את עצי הסקה והלבנה שנערמו ליד הגדר, מכיוון שהם מפריעים לכניסת מכוניות ומערערים את הנוף. עניתי לו שאסיר אותו כראות עיני ואין צורך להוריד את הרישיון לכאן. בכך הסתיימה השיחה.
"חולופ" ניגש גם הוא לשכן ממול הבית משמאל לתלולה ואמר שבבוקר היו לו תרנגולים שצופים, מה שמנע ממנו לישון, ושהצחנה מגיעה מחזיר החזירים כמו בכפר. ביקשתי לפתור את הבעיה. מטבע הדברים, הוא נשלח לעזאזל, אך, כמובן, בצורה הקלה ביותר. ועוד תושב אחד ברחוב שלנו התבקש לא לזחול החוצה עם חומרי בניין על הכביש - לאחסן אותם בחצר. שני אנשים נדרשו להסיר את הובלה המשובצת מהרחוב - לכאורה היא מפריעה למעבר. הוא גם הלך לסבתא אחת מהרחוב שלנו בבקשה לא לשפוך סלופ על הכביש - והיא מתרגלת זאת. גם אנחנו לא אוהבים את זה, אבל היא חיה וחיה - מה אפשר לקחת מאישה זקנה חולה? באופן כללי, רבים התבקשו לשמור על הסדר המתורבת. אף אחד לא הגיב לזה. במשך עשרה ימים הייתה שתיקה ואז זה התחיל ...
נקמה ולחימה
כעשרה ימים לאחר מכן הופיע ברחוב מיניבוס ובו פקידים, עובדי גז וחשמלאים בתחבורה, וכל זה לווה במכונית משטרה. חייזר קשוח ארגן לנו פשיטה חסרת תקדים כדי לבדוק את כל מה שאפשר לבדוק רק. קיבלתי מיד מספר מרשמים וקנסות על עצי הסקה, שימוש לרעה באתר וחיווט חשמלי. אבל זה לא הדבר הגרוע ביותר - המוסך שלי נבנה עם הפרות וללא מסמכים בכלל, ועכשיו אני לא יודע מה לעשות. הם אומרים שהם יאלצו להרוס. אני אובד עצות, אין כסף לעורך דין.
שכנים רבים נתפסו על יצורים חיים בחצר. אסור להחזיק חיות משק באדמה זו. כאן קנסות ומרשמים נפלו כמו קרן שפע. כל מי שנקלע לתפיסה עצמית של הארץ סבל - אלה הם בעלי גינות קדמיות. לאחסון זבל אוטומטי ליד בתים, בעליהם גם הם "עפו" בפתאומיות. וחלקם נתפסו גונבים חשמל - תיקים פליליים כבר התקדמו כאן. לכולנו למדנו לקח גדול וכיסינו התרוקנו. חיינו בדרך שלנו, אבל היא נהרסה ברגע.
מי לדעתך נמצא כאן ומי אשם - זר שטיפס למנזר מוזר עם אמנתו שלו, או לנו, אנשים רגילים, שאין לנו כסף לחיים מתורבתים? כתבו בתגובות!
חברים, יש לנו כבר יותר מ 111 אלף! לייק, הירשם לערוץ, שתף את הפרסום - אנחנו עובדיםכך שתקבל מידע שימושי ורלוונטי!
קראו גם:
- המינימום של הכימיה הוא האפקט המרבי: איך להיפטר מהדשא באמצעים מאולתרים.
- האם ניתן לתקן את החיזוק בעזרת קשרי פלסטיק? אנו עונים על השאלה.
צפו בסרטון - בית מסגרת נעים של מעצב נוף 115 מ"ר. בית קטן לנפש.