השכנים תלו את קליפות הביצה על מקלות והניחו אותם בתיקון הכרוב. לא נרתעתי וגיליתי מדוע
ושוב מצדיע לוהט, חבר תושב קיץ סקרן! אין זה סוד שבזן, הספקים העיקריים של נושאי תעלות גן הם שכנים וחמות. מחברים שקמים על 6 מאיותיהם מכל מיני גיזמות מוזרות ומקבלים בגלל "הקציר הזה פעמיים יותר".
אל לי לסטות מהקלאסיקות של הז'אנר. במלוא הרצינות, תושבי הכפר שלי בשם השירי פרקהושקובו תלו קליפות ביצה על מיטת כרוב.
מניפולציה מוזרה
התחיל להחשיך. הסתובבתי לאורך רחוב הכפר, צפיתי ברעש מתקרב מכיוון דרום מערב, הוספתי לכתר ודחף אותי להמשיך בברק חד משמעי עם שביתות מוזרות. להיתפס בגשם שוטף בערב יוני לא היה חלק מהתוכניות שלי.
אבל במגרש של השכן הנחתי ציוד. בערב הדמדומים נוצצו בגינה כדורים לבנים כשלג. "לא האורות של סנט אלמו!" - הבזיק בראשי. ממצמץ בעיניים קוצר ראייה בכאב וראיתי שבאמת הכתמים הלבנים התגלו כחצאי קליפת ביצה, נטועים על מקלות, שנתקעו בין הכרוב שזה עתה נטע.
אתה יכול לדמיין את ההפתעה שלי, נכון? ביליתי את כל הערב בהתהפכות במיטה וחשבתי על מה שראיתי.
חקירה עם נטייה
בבוקר, משליך את תחושת אי הנוחות והבושה על בורותי, אני הלך לאתר לשכנים ודרש הסבר. למרבה המזל, הייתה סיבה סבירה להיכנס: פיטר חייב לי 100 רובל החל מה -8 במרץ.
מתברר קליפות ביצה תלויות צריכות להפחיד את פרפר הכרוב. זה שמשתמש בראשי הכרוב כגן ילדים לזחלים שלו, בלי להסס לאכול עלים עד חורים. אשתו של פיטר קראה את העצה הזו במגזין לתושבי הקיץ. לפטיה המסכנה לא הייתה ברירה אלא להטות את היתדות בשקט. הוא לא יודע להתמודד עם ההתנגדויות של בן הזוג, כמו שיגיד המשווק.
תגיד, פרפרים הם מאוד מנומסים ואינטליגנטים. הם לא ישבו על ראש כרוב שכבר תפוס על ידי חבר. העניין כאן הוא לא רק כבוד לבן השבט, אלא גם חרדה: "האם יהיה מספיק אוכל לכל הזחלים?"
וכאן הכרוב עף, עף. רואה ראש כרוב. ואז - נקודה לבנה של ביצה נטרפת, אותה הוא לוקח לעוד פרפר מסוגו. זהו אות עבורה: "אל תטיל כאן את הביצים שלך! זה לא מנומס! ". אז הכרוב נשאר בריא ושלם ...
איפה האמת?
אני אהיה כנה: זו הפעם הראשונה שאני רואה כזה מפחיד ולא מבין את הפסיכולוגיה של פרפרים. לכן, חבר, אני רוצה לשאול את דעתך: האם קליפות ביצים יכולות להפחיד את מזיק הכרוב?
אזרחים! שימו "אגודלים למעלה" אם הסיפור והמציאה שלי היו מעניינים. בברכה שלך, תמיד מרגל אחר פיודור טיאפקין-סליאנקין השכנים.
נ.ב. אבל הדייל לא נתן לי את פטיה!