כיצד לחסוך את יבול תפוחי האדמה? אני שותף לשיטות עבודה
לפני כמה שנים יבול תפוחי האדמה בכלל לא מצא חן בעיני. היו מעט תפוחי אדמה, גידולי שורש רבים הושפעו מדלקת מאוחרת. הבנתי שאני מכיר מעט מאוד סודות לגידול היבול הזה. התחלתי ללמוד את המידע ומשתף אתכם במה שעזר.
בסתיו, לאחר הקציר, שתלתי חרדל לבן בשדה תפוחי אדמה, וכעבור חודש חפרתי את האדמה. קראתי שזה משפיע לטובה על פוריות האדמה והורג את כל המזיקים.
כדי לחטא את הפקעות לפני השתילה בשנה הבאה, השרתי אותם בתמיסה חלשה של אשלגן פרמנגנט (0.5 גרם ל -10 ליטר מים). זה עזר - בשנה הבאה תפוחי האדמה פחות כואבים.
עם תחילת האביב כבר ידעתי שצריך לחדש את זן תפוחי האדמה אחת לכמה שנים. אחרי הכל, ככל שאתה מגדל את אותו הזן זמן רב יותר, כך עמידותו וטעמו למחלות גרועה יותר.
קראתי על מספר שיטות, אבל החלטתי לנסות שתי לבד:
- היא הניחה באביב כמה תפוחי אדמה גדולים במרתף ושמרה אותם שם כל הקיץ, ופיזרה אותם מעת לעת. בהדרגה, בתנאים של לחות גבוהה, נוצרו פקעות קטנות על גדולים.
- בסתיו הפרדתי וייבשתי את השורשים הקטנים ושתלתי אותם באביב הבא. הצמח נעשה הרבה פחות חולה!
- מהשיח הבריא ביותר, הפרדתי כמה ייחורים עם עלים אחרי שהוא דעך. היא החזיקה את הגזרי כמה שעות בתמיסה של אשלגן פרמנגנט, ואז שתלה אותם בערוגה בגינה בצל.
- חודש לאחר מכן, חפרתי את הפקעות הקטנות שהתקבלו, עיבדתי אותן שוב בפרמנגנט אשלגן והשאירתי אותו לחכות לעונה הבאה. התוצאה שקיבלתי בקיץ הבא שימחה אותי!
אגב, כשהפרדתי בין הגזרי, למדתי עוד סוד אחד. זמן מה לאחר הפריחה, שבר הצמח את השיחים במרחק של כ- 15 סנטימטרים מהאדמה.
מתברר כי טכניקה זו עזרה לחומרים מזינים מהאדמה לזרום לא לגבעול, אלא ישירות לפקעות. הודות לכך מספר גידולי השורש גדל משמעותית. כתוצאה מכך פתרתי את הבעיה עם קציר קטן עוד לפני חידוש הזן!
לבסוף, אני שותף לכלל חשוב ששמירתו הצילה לא רק את תפוחי האדמה, אלא את כל הגן. גידולים השייכים לאותה משפחה לא צריכים לגדל באותו מקום בכל שנה.
אחרי הכל, לכל משפחה יש מחלות אופייניות משלה, וחיידקים פתוגניים יכולים להיות בקרקע יותר מעונה אחת. החלטתי לשתול חלק מתפוחי האדמה במקום בו הייתי מגדל כרוב. הקציר במקום הזה היה הרבה יותר טוב.