החורף הסתיים, ואנחנו מתכוננים לקראת האביב - מכינים בתי ציפורים אמיתיים מלוחות

כשמסתכלים על הנערים הנוכחיים שלומדים לתפור, לבשל ולחצות בבית הספר בשיעורי עבודה, אני ממש מרחמת עליהם.

עדיין הצלחתי לתפוס את הזמן שהיה בבית מלאכה לנגרות אמיתית, ובשיעורי עבודה הכנו קרשי חיתוך, מזינים ובתי ציפורים. נכון, אחרינו זה כבר לא היה.

וכך עברנו לבית כפרי. באביב זה ראיתי זרזירים בבית ציפורים סמוך באחת החלקות. הם שרו כל כך הרבה בבוקר, שהבטחתי לעצמי לדאוג להכין לפחות שני בתי ציפורים לאתר שלי. אחרי הכל, אם הם יחזרו בריאים ושלמים עם ילדיהם לאחר הטיסה, אז כולם יזדקקו לדיור.

מכיוון שהמיומנויות מבית הספר די נשכחו, הורדתי תרשים מהאינטרנט והתחלתי לעשות הכל בגודל מוחלט. הייתי צריך פאזל, מברג עם כתרים לחיתוך חורים בקטרים ​​שונים, מסור, ברגים, מסמרים, ריבוע.

הכנתי את הלוחות מאז הקיץ כך שיתייבשו היטב. הם עמדו בארון יבש.

לאחר שסימנתי את החסר על הלוחות, התחלתי להכין את בית הציפורים הראשון לאחר הפסקה של 30 שנה. ראשית סימנתי את הקיר הקדמי, שם יהיה חור בכניסה לבית הציפורים - הכניסה.

לאחר שחתכתי אותו בעזרת כתר בגודל המתאים, עשיתי חור מתחת לגשר כדי שהזרזירים יוכלו לשבת עליו בנוחות ולשיר הרבה.

אחרי זה ניסרתי את כל הקירות והגג. והוא המשיך לאסוף את כל המבנה. למען האמת, הכל לא יצא כמתוכנן בבת אחת. אבל עד מהרה בית הציפורים הראשון היה מוכן.

כמובן שיש לשייף את בית הציפורים ולבצע כיסוי עמיד למים על הגג. אבל מכיוון שאי אפשר היה לעבוד בסדנה בגלל הכפור, עשיתי הכל במטבח. כמובן, אני ישייף ומלטש מחוץ לבית, מכיוון שהעבודה הזו מאובקת.

האישה מציעה לצייר את בתי העופות אחר כך, אבל אני לא מסכים. נראה לי שצריף טבעי יהיה הרבה יותר נחמד לציפורים מאשר כזה שמריח צבע.

הנה עבודה כל כך מעניינת עבורי. אני מתכנן להכין עוד כמה בתים כמתנה לקרוביי. איש עדיין לא סירב לבית ציפורים בעבודת יד!