אני עובדת כאחות. אני חוסך דירה. הם פסלו את הדאצ'ה שלי. הם יתחרטו.
היה רגע בחיי שזעזע אותי. לא הרווחתי הרבה, כ -10 אלף רובל עבדתי כאחות בשתי מחלקות כירורגיות (פשוטות ומורכבות).
העבודה הייתה קשה, למעט שטיפת רצפות קירות המיטות ושולחנות המיטה, היה צורך להאכיל ולכבס ולהחליף את מצעי המטופלים המרותקים למיטה. בהתחשב בכך שעבודה עם חולים וניתוחים לאחר הניתוח, חזרה הביתה ללא גב.
אבל היה לי חלום. הבית שלך. בינתיים היה מספיק כסף לרכישת בית קיץ בתוך העיר.
לאחר שקניתי מצרכים, דגנים וקופסאות שימורים בחצי משכורת, הנחתי את הכל בבית בארון ולמחרת הלכתי לעבוד ליום... מכיוון שלא היו מספיק אנשים, התבקשתי להישאר עוד חצי יום לאחר המשמרת בכדי לעזור לחולים ה"טריים "לאחר הניתוח. הגעתי הביתה בערב. רעב, עייף...
גיליתי שהדלת נפתחה, נשאר רק מלח מהאוכל... תנור הגז והכלי (מוט הברזל, סט מברגים, גרזן, מסורים, פטישים, ברגים, מסמרים, מהדקים), באופן כללי, כל הכלי נלקח מבלי להשאיר סכינים או כפות... פשוט ישבתי ובכיתי מעייפות, רעב וחוסר תקווה...
במשך חודש וחצי לא יכולתי להתרחק מהמצב הזה. התחלתי לפחד לעזוב את הבית, כיוון שפחדתי שאחזור, והניט הזה, בהתחשב בכך שהוא זקוק לזה יותר, יסלק ממנו עוד מה בכך, אבל אני באמת צריך ועם התקציב שלי אין תחליף. חשבתי הרבה זמן איך לפתור את הבעיה הזו. שבלנו ים חומרים ומצאנו אפשרות מקובלת על עצמי.
עוזב, על מצע של דברים, קיפלתי בובה אנושית וצירפתי לה ראש מדמה (שכנה לוותה, אני לא יודע מאיפה היא השיגה אותם) לבושה בכובע. היא הניחה לידה בקבוק קוניאק "לא גמור", השליכה את מגפיה ליד המיטה, והניחה נבל מזויף ועליו מועדון.
למען האמת, למדתי לעשות את זה בצורה כל כך טבעית שלפעמים נבהלתי משכחתי את עצמי. החישוב היה פשוט מאוד. אף פורץ אחד לא יטפס במקום שיש "אימה כזו"... הם הפסיקו לטפס אליי ...
מְחַבֵּר: אסיה ליבשיץ."שלח את המאמרים שלך אל [email protected] ונפרסם אותם! "
הירשם לערוץ שלנו, יש הרבה דברים מעניינים לגבי קוטג'ים בקיץ, כמו גם פרויקטים חדשים של בתים כפריים מדי יום!