איך החלפנו דירה מודרנית עם כל המתקנים לבית ישן עם מגרש ולגור בו בידידות ובשמחה

איך לעבור מעיר למדינה. סיפורים מרגשים, אילו קשיים נאלצתי להתמודד. על היתרונות והחסרונות של חיי הפרברים בבית שלך. המנוי שלנו שיתף אותנו בסיפור שלה.

אני, כמו רבים מכם, הייתי תושב עיר גדולה. אבל עד גיל 40 הגיע הזמן לעבודה יתרה מקצב החיים התזזיתי וזרם של מידע. לפעמים היה נראה לי שמובטחים עוד כמה ימים של קצב כזה והתמוטטות עצבים. וגם ילדים... ועכשיו נחתה באופק חופשה המיוחלת, שקורה רק פעם בשנה ויש לבזבז אותה כדי שלא תהיה פוגענית עבור הזמן שבילה ללא מחשבה. באותה שנה בעלי ואני החלטנו לחסוך מעט ויצאנו לחופשה בכפר. היה הבית הישן והריק של דודתי. בעלי ואני תמיד אהבנו תיירות אקולוגית.

הבית הכפרי הפשוט הזה ניצח אותנו בבת אחת.

העובדה היא שהעיר מדכאת אדם... קהל רב של אנשים, האופייניים למטרופולין, מתאימה אישית, מובילה לנוירוזות. מצאנו את הישועה שלנו מהעיור המכלה כל כך, מהגימיק הבלתי מרוסן, שמטרתו לרוץ במקום.

בילינו שני חודשי קיץ בבית הכפרי הזה, וכל כך אהבנו את זה שלא רצינו לחזור לדירה בעיר.

בעלי עזב את העבודה, קנה מחשב טוב, התחיל לעבוד בבית, הוא עוסק בתכנון, דוגמנות תלת מימד, השכר טוב. וצנחתי לחיים הכפריים: דגירת ביצים, עזים, שתילים, גבינות ביתיות, הכנות.

ילדים אהבו את החיים האלה. ואם הם לא רוצים להישאר בכפר, לא נשמור עליו בכוח, העיר לא רחוקה מאיתנו.

החיים בכפר הם הרבה יותר זולים מאשר בעיר, אפילו לא מכרנו את הדירה, פשוט שילמנו לדודתי את הכסף עבור הבית בחלקים, במשך חצי שנה. והאורחים הורשו להיכנס לדירה, לא כמה נוכלים, אלא אנשים טובים, מכרים.

העשרנו מאוד את חיינו. אני לא יכול להעביר את השמחה שהאדמה, הטבע נותן... ילד שליטף סוס, נתן אוכל עגל וריצה עם הילדים ישמרו לנצח את הפרקים הללו לזכרו, וגם יקבלו ערך כישורים.

החיים הכפריים נתנו לנו שקט. היעדר האינטרנט, סופרמרקטים של מכוניות, פרסומות בהירות, חנות לא יומרנית לכל אירוע, ואנשים פתוחים ואדיבים הם אלטרנטיבה נהדרת לחיי העיר הקדחתניים. ברגע שהתקרבנו אל הטבע, אל האדמה, אל המקורות, הפכנו באופן לא רצוני להרהר במה שלא יכולנו לראות קודם - יופי הבריאה.