בביתנו הכפרי טרם הושלם גימור של שלושה חדרים: אנו בוחרים חלל פנים על פי הצעות המעצבים

ברצוני לחלוק את רשמייי מאוסף הטפטים החדש בסופרמרקט קסטורמה. עבורנו הנושא הזה רלוונטי מאוד, כי בבית הכפרי שלנו טרם הושלם גימור של שלושה חדרים. לכן, אנחנו תמיד שמחים לבחון פתרונות פנים מוכנים שמעצבים מציעים. אל לנו להעתיק אותם לגמרי, אבל הם מציעים מחשבות מסוימות.

הפיתרון הראשון הוא בסגנון הלופט הכחול. זה לא נותן לי השראה, אם כי כאן אני רואה קירות, רצפות וטקסטיל תואמים לחלוטין. לרבד, כמובן, די נועז, לא קלאסי. אבל כאשר הלופט משתעמם, יהיה קל לבחור סוג אחר של גימור לרצפה כזו. באופן כללי, אני שמח להסתכל על השילוב הזה.

האפשרות השנייה היא בצבע אפור. רך, נעים מאוד. התצלום אולי לא מעביר את כל המחזה בגווני אפור, אבל הוא מהנה מאוד. הייתי חוזר בצורה מושלמת על שילוב זה, למשל, במשרד או בחדר שינה.

אני לא ממש אוהב את הגרסה הירוקה, השילוב עם העץ שמושמע על התקרה, כמובן מעניין מאוד. אבל אם, למשל, אני לא אוהב פרחים מקורה, אז מה יישאר מהפנים הזה?

סגנון הפנים הסובייטי. טול, טפט בדוגמה מונוטונית, עציץ. למען האמת, הפינה הזו דווקא נראתה מאוד נעימה. אבל ביליתי יותר מדי שנים בדיור מסוג זה ועדיין לא נהניתי מדברים אחרים ולא שגרתיים יותר.

הנה האופציה הפנימית שהכי אהבתי. כחול ומתכתי, בשילוב עם רצפה בהירה - זה הרמוני ונעים באופן מפתיע. האמת, אני רוצה לקנות וילונות וטפטים, יהיה לי נעים בחדר שינה כזה.

ועוד סגנון אחד, קצת לא מובן לי, משהו כל כך אוונגרדי-קובי, בהיר ולגמרי, לדעתי, לא בבית. מזכיר חדר משחקים לילדים. אם כי, בוודאות, יש אוהדים מהסגנון הזה.

וכמובן, פינת הפנים של ראש השנה. איך בלעדיו בימים הנפלאים האלה, מלאי ציפיות לטוב, נפלא ואדיב? הסגנון מאוד ביתי, משפחתי, אבל קצת כפרי לטעמי. אם אנחנו מסירים את עץ חג המולד ואת כס המלוכה, אז אנחנו שוב נופלים אי שם בשנות ה70-80 של המאה ה -20. אם כי, אם אתה זוכר באיזו תקופות טובות, סולידיות ואנושיות היו, אז תן להם לחזור!

בנימה נפלאה זו, אני רוצה לסיים את הסקירה שלי.