בתים נהדרים באיים האזוריים או איך לגלות את "המתכון" ליופיים של הערים טרסיירה

בשים לב לתכונות הלאומיות של הפורטוגלים, רבים עוצרים באטיות, הרגיעה, החולמניות של תושבי הממלכה האדירה בעבר. על אחת כמה וכמה מפתיע להתבונן בניקיון ובסדר שהובאו כמעט לשלמות, לאידיאליות ברחובות ערי האי של פורטוגל. נראה כי הרפיה ופרפקציוניזם אינם יכולים להתקיים יחד. אבל אם תמצאו את עצמכם באזורים האזוריים ותראו את השדות הירוקים של האי מרופדים במלבנים מסודרים, ספקות יעזבו אתכם.

הפורטוגזים הרועשים והאטים הם מארחים נהדרים. ויש להם גם טעם גדול ואהבה גדולה לכל הפורטוגזים הילידים, הזורחים בכל בית, בכל אבן. אבני ריצוף מונחות בקפידה, בכל שיח פורח של הידראנגאה שהציף את צדי הדרכים, במקום הרגיל עשבים שוטים.

העיר הטובה במיוחד היא העיר הראשית של אחד מתשעת האיים האזוריים של טרזיירה - אנגרה דו הרויסמו. ברחובותיה לא תראו את הבתים מכוסים אזולחו, המקובלים בפורטוגל. אין כמעט אחוזות מסוג קולוניאלי, המאפיינות כל כך את היבשת, ואפילו את המושבה הפורטוגזית לשעבר של גואה. ברחובות העיר הצטופפו בתים לבנים מסודרים, כאילו מכוסים זיגוג.

אנגרה דו גבורה היא עיר קטנה. האוכלוסייה מונה קצת יותר מ- 35 אלף איש. אבל ההיסטוריה שלו עשירה ביותר. היו תקופות שבזמן קצר היא הפכה לבירת המדינה כולה. החלק ההיסטורי שלה נכלל ברשימת מורשת עולמית של אונסק"ו.

אפשר רק לתהות כיצד הבתים מתנגדים ללחות בארץ הערפילים הזו, הגשמים המתמשכים והנשימה המלוחה של האוקיאנוס!

הבית הזה בכלל נראה כמו צעצוע. דחוף משני הצדדים ברחובות צרים, הוא מסתכל בחיבה על עוברי האורח עם חלונותיו המסורגות. נראה כאילו פיה חרוצה יושבת מאחורי הדלת הזו ותופרת נעלי קסם.

מסתובבים בעיר ומסתכלים על הצבעוני, כמו ג'ינג'ר, בבית מגיעים למסקנה שהמתכון פשוט. תושבי האי אוהבים את עירם, את ביתם, את מולדתם בכל ליבם!