ביקשתי פרח יפה משכן, ועכשיו אני מתחרט על היום שבו שתלתי אותו באתר שלי

לפני מספר שנים נסעתי לבקר שכנה וראיתי שיחים קטנים עם עלים יפים הדומים לתלתן. הם ניטעו בשני זנים: עם עלים ירוקים וסגול. השילוב הזה נראה יפה בערוגה.

ביקשתי משכבה שכבות, והיא בשמחה נתנה אותה. צמח זה נקרא אוקסליס, או אוקסליס.

באתר שלי שתלתי אותו בשביל הרעפים. זה יצא יפה מאוד. מהגזרים הקטנים ששכן נתן לי בסוף האביב, צמחו הקיץ שיחים יפים.

התברר שהם יומרות לחלוטין. מהעזיבה ביצעתי רק השקיה. לא ביצעתי שום דישון נוסף.

באופן מפתיע, הם צמחו באותה מידה גם בשמש העזה וגם בצל, מכיוון שחלק מהדרך היה ללא אור שמש כל הזמן. שתלתי דובדבן חמוץ סגול לאורך השביל.

כשצברה כוח, פרחה גם עם פרחים לבנים קטנים. לא הצלחתי להספיק כמה יפה זה התברר. בקיץ הבא, האוקסליס עלה מעצמו, ככל הנראה בזריעה עצמית.

השיחים הפכו צפופים יותר. אבל, להפתעתי, הם הופיעו במקום שלא שתלתי אותם. שלפתי זריקות מיותרות, ושכחתי מזה.

כעבור שנה גיליתי שאוקסליס כבר צומח היכן שהיא רוצה, רחוק מהמקום שבו שתלתי אותו. הייתי צריך להילחם בזה כל הקיץ כמו עשב. ואחרי ששלפנו את השתילים, אחרי כמה ימים כבר נראו שם חדשים.

היה לי גם שטח קטן מכוסה בסרט, חצץ מעל. זה נעשה למען עשבים שוטים. ובין החצץ היו ערוגות פרחים קטנות, בקוטר של כ- 30 ס"מ. עד לאחרונה גידלתי בהם ציפורנים טורקיות. ועכשיו, בין הציפורן, היה אוקסליס!

אותו אחד שלף אותו, אבל כעבור חודש היא כבר התחבאה מתחת לעלים של ציפורן. ואפילו איכשהו האוקסלים עשו את דרכם בסרט ובחצץ וגדלו כבר שם. אף עשב אחד מעולם לא הצליח בכך.

כל הקיץ נאלצתי לשלוף את זריקות היופי הסגול המתמשך הזה.

הטיפול בגינה הפך למאבק מתמיד עם חמוץ. במקור נטוע לאורך השבילים, הוא שלף הכל. עכשיו רק רציתי להיפטר מהצמח הזה לנצח. כמה אני מתחרט על היום בו ביקשתי משכן לחתוך את החומצה הזו!

נראה לי שאם שום דבר אחר לא נטוע בגינה, זה פשוט יתפוס את כל החלל. הדבר הכי פוגע הוא שהוא החליף את ציפורן האהוב עלי. הציפורן הטורקי לא התמודד איתו ומת. אבל זה רב שנתי, הוא פרח כל הקיץ, וכך אהבתי את זה!