מדוע קנינו לרבד שונה לקומה הראשונה והשנייה בבית

הבית שלנו כולל שתי קומות, או ליתר דיוק - עליית הגג השנייה, אבל מבחינת שטח זהה לקומה מלאה. כאשר החלטנו מה לכסות את הרצפה, דעותינו במשפחה בהתחלה היו שונות. היה רעיון להכין למינציה בקומה הראשונה, ובשנייה - איפה חדרי השינה - לחפות בלינוליאום. אבל, בהשוואת מחירים, הבנו שהרווח יהיה קטן, ולבסוף החלטנו שיהיה לוח למינציה בכל מקום.

בקומת הקרקע יש לנו רצפה חמה, כך שהלמינציה שם עמידה יותר, מחלקה 33. הוא מונח בהדבקה, כלומר כל צלחת מודבקת זו הסמוכה. זה הכרחי כך שכאשר מים פוגעים ברצפה, למשל, במטבח, לא מתרחשת נפיחות. כאן לרבד בצבע אלון נראה אצילי ויפה מאוד.

מתחת לרבד, כמובן, נדרש גיבוי. לחימום תת רצפתי הוא מחורר בעזרת חורים. קנינו עם אקורדיון, קל להתגלגל ואינו מצריך הידוק הסדינים. אבל הרצועות עדיין היו מהודקות בקלטת, הם השתמשו ברגיל הרגיל, כי זה נחוץ רק לנוחות בעת הנחת. בכל מקרה, מצע עם חורים.

לרצפה פשוטה, התחתית היא חלקה אחת, ללא חורים. זה היה מהודק עם סרט מיוחד כדי להפוך את המצע לחלק אחד.

בקומה השנייה, בה נמצאים חדרי השינה, כמובן, יש פחות תנועה ולכן הם קנו את הלמינציה שם דקה יותר, זולה יותר. הצבע "קפוצ'ינו" נראה נחמד מאוד, הוא תואם צבעים רבים של רהיטים, בזכות שפע הגוונים.

התצלום מראה בבירור כיצד לוחות שונים ממעמדות שונים נבדלים זה מזה.

כמובן, אתה צריך גם לקנות קרש עבה עבור לרבד. יש לנו את אותו הצבע כמו הדלתות וקצת כהה יותר מהרצפה עצמה.

כדי לתקן את לוח החצאית, אתה צריך הרבה חלקים קטנים - חיבורים, פינות ותקעים. הם נמכרים באותו חדר כמו לרבד ומגיעים באותו צבע.

אנו משתמשים בלמינציה כבר חצי שנה. אין עליו תלונות, אני אוהב הכל. אבל למי שלא אוהב לעשות את הניקיון לעיתים קרובות, הייתי ממליץ לך לקנות לינוליאום - כל כתם וכל כתם נראים על הלמינציה.