הגיע הזמן להחליף את מד הגז בבית פרטי: עובדי הגז דורשים 5,000 רובל + מטר חדש של 2,500 רובל. וזה לא זה
אבי קיבל מכתב מוסמך להחלפת מד הגז. תקופת ההחלפה צוינה עקב תפוגת חיי השירות של 10 השנים האחרונות של המונה הישן.
הייתי צריך ללכת למשרד שלהם לקנות מטר חדש. האב הראה את הדרכון של המכשיר הישן. הם אמרו שאין להם. למרות שלפני 10 שנים קניתי מהם.
הם הציעו לעכל צינורות עם אגוזי איחוד שמתאימים לדלפקיהם.
והסכום נקרא על כך - 5000 רובל. זה המחיר של 2 מכשירי מדידה חדשים! אבא מזמן יצא לפנסיה. הוא הופתע בלשון המעטה!
לא הייתי רגיל לבזבז כסף בלי טעם וביקשתי שאלך לעיר לקנות את הדלפק שעמד לפני.
מצאתי את המכשיר בחברה אחת. התברר שהוא היה בדיוק כפי שהיה קודם. שמחתי שלא אצטרך לשלם 5000 רובל. וקנו תמורת 2500 רובל.
אבל הסיפור לא נגמר שם. האב קרא לעובדי הגז להציב מכשיר חדש במקום. הם באו ומסרו במהירות. בשביל זה הם לקחו 500 רובל.
הם גם אמרו שאתה צריך לנקות את הדוד לחורף (לפרק, לנקות ולהרכיב לחלוטין). וזה יעלה 3000 רובל.
והנה אנחנו שמחים שהכל בסדר, והתחלנו לבשל אוכל על תנור הגז. הדלפק התחיל לחרוק, ללחוץ, להיסדק בצורה מוזרה. אבי קיווה שבהמשך הוא "יעבוד".
אגב, הנה הישן והחדש לאחד:
נותר לאטום את המכשיר החדש. בחברת הדלק עובד אחד עשה זאת. אבל היא הייתה בחופשה. נאלצתי לחכות כחודש עד שתגיע לעבודה.
הכל לעולם לא עובר בצורה חלקה בארצנו.
לבסוף המתין לה אביה. היא אמרה שלמכשיר היה מותג מוזר, כאילו היה עשוי פלסטלינה ונצבע מעל. הנה מה שהיא כתבה במעשה:
המנגנון תופס. מכאן הרעש המוזר הזה. הדלפק אינו פועל ואינו עומד בדרישות.
הנה מתקן חדש:
והנה הישן:
נצטרך לנסוע שוב לעיר, לשנות את המכשיר למכשיר חדש או לדרוש כסף בחזרה. עם בעיות והוצאות כאלה אתה חושב: "אולי לא היית צריך לחבר את הגז?" התיאבון של עובדי הדלק גדל מיום ליום. עדיף להשתמש בתנור וכיריים חשמליים.
מחר אני נוסע לעיר להחליף מד. אני אגיד לך משהו מעניין.