מה המסתורין של הסוללה שמפעילה את הפעמון במעבדה באוקספורד כבר 175 שנה
שלום אורחים יקרים ומנויים לערוץ שלי. היום אני רוצה לספר לכם על שיחה ייחודית המאוחסנת במעבדת קלרנדון באוניברסיטת אוקספורד. הוא פועל ברציפות ומופעל על ידי סוללה אחת בלבד, שהותקנה בשנת 1840. בואו לגלות עוד על העיצוב הייחודי הזה.
מי יצר את "השיחה הנצחית"
השיחה הידועה בשם פעמון חשמלי באוקספורד עובד ללא הרף, והפטיש שלו (על פי חישובי החוקרים) כבר צלצל יותר מ -10 מיליארד פעמים לאורך כל הזמן.
כל המבנה מופעל על ידי סוללה אחת אחת - מה שמכונה סוללה יבשה. זהו למעשה הסוג הראשון של סוללה חשמלית בהיסטוריה של האנושות.
סוללה זו נוצרה על ידי ג'וזפה זמבוני בשנת 1812. לא ידוע בדיוק מאילו חומרים עשויים הסוללה לשיחת אוקספורד, אך הגרסה הקלאסית היא נקרא עמוד זמבוניום עשוי דיסקים של כסף ונייר אבץ, המופרדים על ידי שכבה עיתון.
כמו כן, במקום רדיד מתכת, ניתן להשתמש במה שמכונה "נייר כסף", בו צד אחד מצופה באבץ והשני בהזהבה.
יתר על כן, סוללה מסוג זה מבודדת בהכרח מהעולם החיצון בבקבוק זכוכית אטום בגופרית או ביטומן.
הפעמון עצמו יושם בסדנה של ווטקין והיל. ואז הוא נרכש על ידי פרופסור לפיזיקה ר '. ווקר וכך הוא נפל לחומות אוקספורד.
איך עובדת שיחה תמידית»
עקרון הפעולה של הפעמון מבוסס על שימוש בכוחות משיכה אלקטרוסטטיים, שבגללם הפטיש מתנדנד בין שתי קערות הנוגע בהן לסירוגין בתדר של 2 הרץ.
השימוש בכוחות אלקטרוסטטיים מבטיח צריכת זרם נמוכה במיוחד מהסוללה.
כמובן, אין שום דבר ייחודי בעיצוב המכשיר עצמו; כל התעלומה טמונה בעמודי הזמבוניום. אחרי הכל, עדיין לא ידוע בוודאות מאילו חומרים סוללה זו עשויה ובשל אילו תהליכים כימיים, עד היום, כל שיחות העבודה והעבודה מוזנות.
למרות הרצון הגדול לפתוח את הסוללה, איש לא יעשה זאת עד שהמנגנון עצמו ייפסק. ואחרי כמה עשרות, או אולי מאות שנים, זה יקרה, איש אינו יכול לומר. לכן המסתורין של מקור כוח כה ארוך טווח לא נפתר.
פעמון אוקספורד הוא דוגמה חיה לעובדה שעל אף העובדה שמכונות תנועה תמידיות אינן אפשריות, מנגנון מחושב ומוטמע במיומנות יכול לעבוד במשך שנים רבות.
אם אהבתם את החומר, אז הקפידו להירשם ולעשות לייק. תודה לך על תשומת הלב!