אילו עצים ושיחים בגינה שלי מתקיימים באופן מושלם על שישה דונם: תפוח, אגס, משמש, ערמון, דובדבן ...

אמי אומרת שכל עץ בגינה צריך להועיל, כלומר פירות. ליבנה אינו יכול להביא תפוחים או אגסים, מה שאומר שהוא לא אמור להיות באתר.

יום אחד, איזו רוח נשבה את הזרעים עד למרפסת שלי. באביב אני רואה: עץ זעיר מאוד, בגובה 7-8 סנטימטרים. העלים קטנים ודביקים. היד לא קמה כדי לשלוף אותה ולזרוק אותה. שנה לאחר מכן, היא השתילה עץ ליבנה שגדל מאחורי גדר האתר. יופי כזה צמח בחמש שנים!

ערמון ארב ליד שיח הדומדמניות. פעם הזכרתי שאני חולם על ערמון ליד הבית שלי. הילדים הביאו את הפירות המונבטים של העץ הזה במתנה. הנבט היה די קטן. עכשיו העץ כבן ארבע.

קיבלנו את העץ המדהים הזה מהבעלים הקודמים. אני קורא לזה דובדבן שזיפים.

אני לא יודע איך זה קרה, אבל שזיפים מבשילים על ענף אחד, ודובדבנים על כל האחרים.

העץ העתיק ביותר בגינה הוא עץ התפוח. היא כבת 40. באביב הזה היה צריך לטפל ב"זקנה ". שני שקעים ענקיים בתא המטען פשוט הרגו את העץ.

בתודה, עץ התפוח פרח באלימות, ועכשיו הוא עדיין מכוסה בתפוחים קטנים. אתה יכול לפתוח חלון, להושיט את היד שלך - והנה זה נס ריחני!

קנינו שתיל אגסים בחדר הילדים.

הפירות הראשונים הופיעו רק בשנה השישית: 18 חלקים. לא ספרתי השנה. אני רואה את זה הרבה. עכשיו האגסים בורדו כהה. כשהם בשלים הם יהיו צהובים ענבר עם חבית אדומה.

אני מכנה את הפטל הזה "אלה ולדימירובנה". מורה קשיש לספרות הביא לי כמה זרדים. פירות היער גדולים וטעימים. פירות עד הסתיו.

אני יכול לדבר על הגן שלי בלי סוף. על עשר מאות מטרים רבועים שלי, אשחר הים, דומדמניות, טיליה, משמש, דובדבן צומחים גם הם.

לכל עץ, שיח יש סיפור מדהים משלו. אולי בפעם הבאה…