איך ולמה להציב מטע של שתילי עצים על 4 דונם בין המיטות
הכל התחיל בתחבולות הרגילות של ג'יי, שאיכשהו הטמין בלוט בקוטג 'שלנו מתחת לדומדמניות, ושכח מזה. הבלוט שבקע באביב ובעוד כמה שנים הפך לשתיל יפה, שהתגלה באיחור במהלך הקציר. הוחלט להשתיל את האורח שלא הוזמן למקום קבוע. וכעבור 5 שנים, מעץ אלון שגדל בחופשיות באמצע גן גזר, קשר את המטאטא השברירית הראשונה כדי שהגזר לא יצל יותר מדי.
ואז הופיע עץ חג המולד כחול קטן בדאצ'ה, שנתרם על ידי פארק המים קאזאן (נערך שם קמפיין אקולוגי "הארץ הירוקה").
מאז, כשאנחנו חופרים את האדמה מתחת לסתיו ומטפלים בשתילי פרי, מצאנו כל הזמן נבט של רואן, ואז ויברנום שבוקע או עוזרד. לכל השתילים הוקצה פינה בה גדלו בשלום לעת עתה.
וקיבלנו טעימה והחלטנו להרים בלוטים, בעקבות הדוגמה של ג'יי. כך הופיעה שורת האלונים הראשונה.
במהלך טיול סתיו בעיר, מתחת לערמונים המתפשטים, התגלה מחסן שלם - אגוזים נוצצים עם דפנות מבריקות בין עלים צהובים.
באביב הבא, ערמונים צעירים בקעו יחד בדאצ'ה.
למה לא לנסות לגדל כמה ייחורים? צפצפות פירמידה מתרבות היטב על ידי ייחורים, יתר על כן, הן גדלות מהר מאוד.
ייחורים של שיחים מחטניים הם גחמניים למדי. אבל אם חופרים בענף ערער, וכעבור שנה באביב, מפרידים אותו, השתיל יגדל בקלות.
שני "החברים הירוקים" האחרונים הופיעו בארץ בחורף. נקנו ב"חמש "הקרוב ביותר אחרי השנה החדשה במחיר מגוחך - 9 רובל לחתיכה.
עצי אשוח "קוניק" שרדו את החורף בסופת שלג, ובאביב, למרות הספקות הגדולים שלנו, שהפגינו רצון גדול לחיות, הם פתחו מחטים רכות חדשות.
כך המשפחה, בה גדלו שתי בנות, בנתה בית כפרי, אך אין בן, עליהן לשתול ולשתול עצים על מנת להצדיק איכשהו את הפתגם.
ותמיד יש להם איפה "להתיישב": או בעיר יש פעולה "שתול עץ", ואז בעבודה, ואז השכנים צריכים קלינקה.