איזה סוג דיור יש לחסרי בית אמריקאים בלוס אנג'לס ומדוע המקום הזה כל כך מושך בעיניהם
לוס אנג'לס מושכת מאוד עבור חסרי בית מכל רחבי אמריקה. כאן הם מרגישים בנוח: אקלים ימי מתון, היעדר כמעט מוחלט של כפור וחברה סובלנית למדי. מה עוד צריך אדם חופשי בלי קורת גג?
באמריקה קוראים חסרי בית חסרי בית, כלומר חסרי בית. זה לא שם נכון לגמרי, כי אין כל כך הרבה נוודיים שבאמת אין להם פינה משלהם. לעיתים נדירות אתה רואה איזה ראגמופין מרופט עטוף בשמיכה וישן בשלווה ממש על המדרכה של שדרה עמוסה. לרוב, חסרי בית מחפשים לרכוש חפצים, למצוא מקום שקט ולהתיישב שם.
המקום המועדף על חסרי בית הוא פארקים עירוניים, גומחות של מבנים, צדי דרכים ירוקים וכבישים מהירים.
מי ש"עניים "יותר נושאים את חפציהם בעגלה וישנים באוויר הפתוח. ככל ש"משגשגים "יותר - הם מציבים אוהלים או בונים מקלטים מחומרים אטומים למים כמו ברזנטים.
לפעמים אתה יכול למצוא יישובים קטנים, שבהם כמה אוהלים או "בתים" מאולתרים - מקלטים עומדים בשורה.
באופן כללי, הומלסים אמריקאים נבדלים על ידי ביתיות מיוחדת כלשהי.
(אולי זה נובע מכך שיש ביניהם נשים רבות. ואישה כל כך מסודרת שהיא זקוקה לאח לחיים מלאים.) ברור שיש להם את כל הדברים הדרושים לחיים.
אוהלים ומקלטים מספקים הגנה מפני השמש הקופחת בקיץ והרוח הנושכת בחורף. חלקם אפילו מצליחים לגדל ילדים בתנאים כאלה. ובכן, נוודים מגדלים ילדים ביורטות, וכלום!
אנשים חסרי בית מרבים להרוויח את כספם למחייתם על ידי איסוף בקבוקים ומתחננים על נדבות ממש ברחוב או בצמתים הסמוכים לכבישים מהירים. כנסיות רבות מחלקות מזון ובגדים בחינם.
זה נהוג במיוחד במרכז העסקים של העיר, כך שיש שם מספר מדהים של הומלסים.
באופן כללי, אורח חיים של נווד כזה הוא יותר בחירה מודעת מאשר הכרח. זה לא רווחי עבור המדינה כשאנשים גרים ברחוב ומקלקלים את הופעתם. ישנן תוכניות סיוע רבות, החל ממקלטים וארוחות חינם ועד עזרה לקבלת עבודה וקניית בית. מישהו משתמש בזה, מישהו לא. זה טוב כשאדם יש משפחה, קרובי משפחה, כי הם לא מאפשרים לאדם להחליק למטה. לאדם בודד קל הרבה יותר להתנתק מהחברה. מה אתה חושב?