מה אני מכניס לחורים בעת שתילת שתילי כרוב ומקבל ראשי כרוב גדולים, שומר על צמחים מדוב בעזרת קליפה

כאשר אני נוטע כרוב, אני תמיד בוחר באזורים עם אדמה רופפת, פורייה ונטולת pH. על אדמה חומצית התרבות לא תגדל כרגיל. אני קובע את ה- pH בקרקע בעזרת בדיקת לקמוס או מד אלקטרוני.

ניתן לקבוע את הסביבה החומצית של האדמה על ידי הצמחים הגדלים באזור מסוים. אתה לא צריך לשתול כרוב בגינה בה ראית חמציץ, כינים מעץ, זנב סוס שדה.

מהלָשִׂיםבחוריםחֲזִיתנְחִיתָהכרוב

אני מגדל שתילי כרוב בכוסות פלסטיק, בקופסאות ומתחת לחממה מיני.

כששתולתי בחורים אני טומן את הצמחים לעלים. אם השתילים מאורכים מאוד, אז אתה יכול לחתוך את העלים התחתונים ולהעמיק את הנבט יותר עמוק.

אם הצמחים גודלו לשתילים בכוסות פלסטיק, הם יכולים בקלות להעביר את ההשתלה לקרקע פתוחה, מכיוון שהשורשים כמעט ולא נפגעים. אתה אפילו לא צריך להצל עליהם, במיוחד אם גם הנבטים קשוחים.

אני מוסיפה חורים של קמח דולומיט וקליפות ביצים (מקור סידן) לחורים לניקוי חמצן באדמה, אני לא טוחן אותו במיוחד לאבקה, אבל שברים קטנים הופכים לעיכול יותר עבור השורשים כרוב. יחד עם זאת, חלקים גדולים מגנים במידה מסוימת על השורשים מפני הדוב.

ידוע שמזיק זה מאוד אוהב כרוב. אם תשים את הקליפה בחור בעת השתילה, מבלי לחסוך, יהיה קשה לדוב להתקרב למערכת השורש של הצמח.

מאז הסתיו הגן שלי כבר הופרה עם חומוס וקומפוסט (3-4 דליים לכל 1 מ"ר), אפר (2-4 כוסות לכל 1 מ"ר.), אז אני מוסיפה מעט חומר אורגני לחור (קומץ קומפוסט וחומוס).

לאחר שתילת הצמחים בחור, אני משקה אותם בשפע במים, ואז מפזרים חומוס סביב השתילים הנטועים, שישמשו בו זמנית כאלץ (לשמירת לחות) ודישון. אני גם מפזר קליפות ביצה על גבי האדמה, כך שמזיקים לא יחדרו לשורשים משני הצדדים.

הירשם לערוץ "חיי הארץ"ואוהב את זה!

ניתן למצוא מאמרים מועילים אחריםכאן.