מדוע הקומה השנייה תלויה מעל הראשונה בבתים בולגרים ישנים?

נראה כי בולגריה, כמעט ילידת בן ארצנו בזכות מנטליות דומה, שפה ולעתים קרובות נתיבים היסטוריים מצטלבים, כבר לא יכולה להפתיע אותך. אבל לרחובות העתיקים של המרכזים ההיסטוריים של רוב הערים בארץ הוורדים יש ייחודיות: הקומה השנייה של הבתים כמעט תמיד גדולה יותר מאשר הראשונה. נוכחותם של צורות אדריכליות כה מורכבות גורמת לתהייה מדוע הקשו הבולגרים על חייהם?

הקומה השנייה תלויה מעל המדרכה כמו מרפסת או חלון מפרץ, אך המדף הוא מרחב מחיה מלא.

מרבית הבתים הישנים מסוג זה ששרדו עד היום נבנו במאות 17-19 ונמצאים בערים עתיקות על החוף: בסוזופול ובנסבר; כמו גם בתוך המדינה, למשל בווליקו טרנובו.

בערים על החוף, החלק התחתון של הבית הישן נבנה לרוב מאבן, לעתים רחוקות יותר מעץ. היו כאן חדרי עזר ושירותים, חנויות מסחר או טברנות. הקומה השנייה מעץ, ויש בה חדרי מגורים עד היום. מדף הקומה השנייה הוצמד בקורות לאבן או לבסיס העץ של הראשונה.

במרכז הארץ, בתים עם מדף עשויים לרוב מאבן, אך מטרת השטח בהם אינה שונה מהדיור בים השחור.

ישנן מספר גרסאות מדוע הבולגרים זקוקים לקומה שנייה כה גדולה. אולי הסביר ביותר הוא הטריטוריה המוגבלת. סיבה זו יכולה להסביר את הארכיטקטורה המורכבת בעיירות החוף הממוקמות על חצי אי קטנים. אבל במרכז בולגריה יש הרבה אדמות, אין צורך לחסוך מקום.

גרסה אחרת טוענת כי הארנונה שהייתה קיימת לפני כמה מאות שנים חושבה על בסיס השטח שכבש הבית על האדמה, והבולגרים הערמומיים הגדילו לפיכך את המגורים ללא מס מטר.

יש גם מי שרואה במוזרויות האדריכלות של בתים בולגרים ישנים רק עניין של אסתטיקה.