ניקיתי את המקלדת בדרך הישנה. למה להיות חכם

אני משתמש בשיטה זו מאז שנות התשעים, כשעבדתי כטלמסטר לינארי. אתה מגיע ללקוח, מבקש שואב אבק, פותח את ה"קופסה "ומתחיל להסיר את שולי האבק בעזרת מברשת, לאסוף אותו בעזרת המכשיר.

מי שפתח את האלקטרוניקה, יודע כמה מהחומר הזה קורה שם. אגב, כשמרימים את הטלוויזיה כדי להפנות את המכסה לעברם, המארחות היו תמיד נבוכות, והצדיקו שהן מנקות, הסיבה למבוכתן הייתה האבק מתחת למכשיר הטלוויזיה. נאלצתי להרגיע אותם ולהבטיח להם שזהו תופעה שכיחה.

ניקיון

היום החלטתי לנקות את המקלדת שלי מאבק, הדלקתי את שואב האבק, ובוא נשתמש במברשת. אני מתאר את הפעולה הפשוטה הזו, שכן לאחרונה הרשת הוצפה במאמרים על חרירי תוצרת בית בצורת צינורות גאוניים לשואב אבק.

אני לא טוען שבאיזשהו מקום הם יהיו במקום, קשה במיוחד להגיע אליו, אבל המקלדת לא חלה עליהם.

רעיון שימושי של היצרנים

אני בעצמי חובב תה במחשב, התשוקה המזיקה הזו עלתה לי בשני "קלאביים" מלאים במשקה, אז בחרתי את השלישי, לקחתי את הנסיבות האלה בחשבון. מצאתי אחד שלא מפחד מלחות שנשפכה, מכיוון שהכפתורים עשויים בצורה של פטרייה, בגלל זה אבק לא חודר למארז.

המכשיר שייך לפלח הזול, יש לי עכבר, זה עולה יותר, אז למי זה רלוונטי קח. וזה נוח לשטוף אותו, אתה לא צריך להסיר את הכפתור, אבל עבור אחד נקי, זה הרבה יותר נעים לעבוד.

הירשם כמנוי, שתף, כמו, סיפור חדש בקרוב.