"נתתי את מתנת החמות לילד עם בכי בחזרה" - התשוקה של העיר שלנו

מריה, חברתי, שוב היכתה את ליבי במעמקי ליבי בסיפור מדהים. אני מתנצל, גבירותיי ורבותיי, על הטאוטולוגיה המשפילה לעט של כל בלוגר. אבל אי אפשר לזרוק את המילים מהשיר, את הפתק אי אפשר להתחיל בדרך אחרת

על פי הסטנדרטים של הסטטיסטיקה הרוסית הממוצעת, מריה היא אישה מאושרת במיוחד. הצלחתי להתחתן מיד לאחר ההתעברות, עדיין הצלחתי לא להתגרש. אמנם הכרונומטר של היקום כבר ספר לא הרבה, לא מעט, אלא 7 שנים!

מצד שני, גם בעלה הנודד של מריה לא בזבז זמן. הצלחתי להתחיל להרוויח כסף טוב עבור הפרובינציה (עד 50 אלף זה החלום האולטימטיבי) ובמקביל חשבתי לא לשתות / להחליף / לשחק טנקים. זה כבר אומר על יכולותיו הנפשיות הגבוהות מספיק.

זה נראה, חי ושמח! אך אדם רוסי אינו אדם אם הוא לא מוצא סיבה לייסוריו הרוחניים. כי לחיות בשלום ובאושר, כשיש כל כך הרבה אנשים פחות בר מזל סביב, באאוטבק זה בושה נוראית.

מריה ישבה, ישבה וישבה מול החלון ביום בהיר אחד. או שהשמש זרחה, או שירד גשם - זה לא משנה. עלה מאשה: "למה אני פשוט חי ככה! אני אשנא את חמותי. אז כל הנשים הגונות עושות זאת. "

לא נאמר במועד מוקדם יותר. מעולם לא היו סיבות רציניות לאיבה. אבל האם הם באמת נחוצים, אנשים יקרים?) לפעמים הוא מוצא תקלה, לפעמים הוא מגיע מוקדם מדי בבוקר לפני שהשמש האדומה עלתה. החמות, מצדה, קיבלה את כללי הבידור העממי.

האזנה לסיפורים על המהומה הזו היא משעממת ולא מעניינת. השטן ישבור שם את רגלו והוא ישים את הטיח כדי פשוט לברוח) אני אספר לך רק על המקרה האחרון.

אני פוגש את מריה בחנות, ליד המדפים עם זיתים. אחרי שיחה אצילית אך שטחית ושאלות סטנדרטיות על "חגיגה", מאשה מתחילה... טום-טום-טומבס! כמובן, בינגו... להתלונן על החמות:

- היא חשבה שאני אסבול את זה, אבל אני לא אסבול את זה! - מאשה הסמיקה כעס צדיק (?).

אני זורק את הסל עם קניות מיד לאחר, מגחך בתפקיד וכבר צוחק כמעט בפתיחות, שואל:

- הגעת מוקדם מדי ב -1 בינואר?

התברר שלא) הסיבה למריבה התבררה כחמורה באמת. החמות הביאה מתנה לבנה - רובה פלסטיק צעצוע.

מאשה החלה לצעוק בערב החג שאין צורך לתת מתנות כאלה במשפחתה. כי "חמות" מלמדת את הילד להיות רע. הוא רוצה לשבור את הנפש מאז ילדותו. כלי נשק, אפילו צעצוע, אינו נחוץ לילדה. והכל בגלל שהבן ישחק בקונסרבטוריון, ובצבא - לא, לא!

לכן, היא חטפה את המתנה מידיו של הילד הקטן והנאה כבר והחזירה אותה לחמות. זה קורה.
אוי אלוהים, איך גדלנו עם רוגטקות וסברס פלסטיק?