מדוע עוזרים כל כך חשובים. הסיפור שלי

חוויה ראשונה באתר בנייה

הגעתי לאתר הבנייה מאוחר בגיל 30 דרך מכר, עבדתי בסימפרופול בחטיבה, שם היינו ארבעה יחד עם הגבעה. ואז הוא לא יכול היה לעשות כלום, אז הוא עבד כעזר, גרר שקיות של מלט, הפריע לתמיסה, חפר תעלות מתחת לתשתית, תביא לי, סיפור משותף.

במהלך הקיץ שאבתי כל כך הרבה עד שהפכתי להיות אתלט, רק אצבעותיי כואבות בלילה, עדיין נושאת שקיות מלט של 50 קילוגרם זה עדיין עבודה. הם הבטיחו שילמדו הכל בחטיבה, אבל הם לא מיהרו, סידרתי אותם בדיוק בתפקיד הזה, אך לא איבד את ליבו והקדיש את תשומת הלב הגדולה ביותר לתקשורת של מנהל העבודה עם הלקוחות ולאופן חישובו.

ידעתי שהידיים שלי לא יאכזבו אותי, אבל ראיתי שחשוב מאוד לנהל משא ומתן עם אנשים, וצדקתי. אני עמדתי לעזוב החטיבה הייתה עצובה בצורה ניכרתוכשכבר עבדתי בעצמי, הבנתי מדוע.

העוזרים שלי

כשהתחלתי לעבוד ניסיתי לעבוד לבד, אבל זה לא תמיד היה נוח, לקחתי קרוב משפחה כעוזר, אבל לא עבדתי, לא היה לו לב לזה, זה קורה. ואז היו אחרים, וכאן הרגשתי את ההבדל, העבודה פשוט עפה, במיוחד כשהאדם היה מנוסה בעניין הזה.

ואז הם גדלו ו בנים החלו לעזור, הפסיקו להתעייף בעבודה

מכיוון שהכל מוגש לך מוכן, הם לא הבינו זאת ורואים את עזרתם דלה. האמהות אמרו כך, כמעט ולא עשו כלום.

הוא הסביר להם כמה תנועות מיותרות הוא עשה בלעדיהן, כמה הוא יהיה עייף וכמה פחות הוא עשה, הם מחייכים, הם לא מאמינים.

ואני אני זוכר את החטיבה הראשונה שלי ואת הפרצופים החמוצים שלהם, כשהודעתי על עזיבתי, עכשיו אני מבין מה הם איבדו אז. לכן, העריכו את העוזרים שלכם, שילמו בכבוד ועזרו להם לגדול למקצוענים, כי אין עוזר טוב יותר מאדון שלא צריך להגיד כלום, הוא ייתן הכל בזמן. עבדת עם עוזרים?

הירשם כמנוי, שתף עם חברים, כמו, סיפור חדש בקרוב.