מה למדתי מהאירועים האחרונים בעולם?
אירועי השבועות האחרונים ברחבי העולם גרמו לי לחשוב מחדש רבות. אין ספק שלכל אחד מאיתנו הייתה הערכה מחודשת של הערכים, העולם הפך שונה ולעולם לא יהיה זהה.
מיד התנצלתי בפני קוראי הערוץ על הפוסט שאיננו נושא, אך הייתי צריך לכתוב על כך. שלא כולם יסכימו איתי, אבל אני לא מצפה לכך.
עד לא מזמן, לעולם סביבנו היו פקודות משלו, כללים, ערכים משלו. כל אחד מאיתנו רץ כמו סנאי בגלגל, עסוק בבעיות משלו, בבית, בעבודה, בסוף השבוע. ברקע הייתה המוסיקה הרגילה או עלוני החדשות האחרונים. אבל פתאום הכל השתנה, בפתאומיות, באופן לא צפוי, ולא כולם היו מוכנים לכך. אז מה השתנה ומה למדתי מהאירועים האחרונים.
היגיינה אישית. אני בטוח שלא הרבה אנשים עקבו אחר ההיגיינה שלהם כפי שעושים כעת. למרות שאני עובד מהבית, אני לוקח את הכלב רק פעמיים והולך פעם אחת לחנות הקרובה, התחלתי לשטוף את הידיים במים וסבון כל שעה.
בְּרִיאוּת. מעולם לא חשבתי ודאגתי לבריאותי כמו עכשיו. כן, זה חלקית אשם בתקשורת, שהיא בעיקר פאניקה אוהדת. אבל הפחד הזה לחיי גרם לי לחשוב קשה.
דרך אגב על התקשורת. כלי תקשורת רבים מנסים כעת להקפיץ נושא זה ולהעלות את דירוגיהם. ומכיוון שאין כלי תקשורת נטולי בעלים וכולם שייכים למישהו, כולם מנסים למשוך את השמיכה לצדם, מרוויחים לעצמם נקודות ומשליכים בוץ על יריביהם.
ארה"ב. זה די ברור לי שאמריקה איננה מעצמת על כזו. המשבר הראה כי מדינה זו אינה מאורגנת בתוכה, וכעת היא משתמשת בהשפעתה ומוציאה אפילו סיוע הומניטרי ממדינות אחרות.
אגב, המעשה של הנשיא פוטין בשליחת מטוס עמוס סיוע הומניטרי לארצות הברית גרם לי לתמיהה. דוד וובה, למי אתה שולח חוברות? למי שזורק עלינו בוץ בכל הזדמנות? הייתי שולח להם גם כמה מתנות, אבל הייתי משתמש בשירותי דואר כמו "טופול M", "יארס" ו"בולבה "ככלי רכב למשלוח. זה מה שכל העולם יעריך.
ובכן, אני פשוט צוחק, כמובן, אני אדם אוהב שלום)))
חרסינה. מדינה ייחודית זו הוכיחה לכל העולם שעדיף לדאוג להם ולהוקיר אותם, אחרת סין תעצור כמה מפעלים שלה למשך חודש וחצי מכלכלת העולם תצטרך לפרוש. אם סין תחלה, כולם ישתעלו.
מקדונלד'ס. התברר שאני די יכול לחיות בלי אוכל מהיר וטיולים למקדונלדס. מתברר שאשתי יודעת לבשל טעים מאוד ולאכול בבית הרבה יותר זול.
האיחוד האירופאי. האיחוד האירופי המאוד גדול, האדיר, הידידותי והמאוחד שהתגלה כמאובק. ברגע שהתעוררה בעיה, אז כולם נסגרו במחילה שלהם ומשכו את השמיכה על עצמם, לגמרי לא מוכנים לעזור לשכן. זה המקרה כאשר חבר ידוע בצרות. צרות הגיעו, ורוסיה התגלתה כידידה.
אגב, על העזרה מאיטליה. כמובן, מחווה אצילית, אתה זקוק לעזרה. אבל אסור לך לשכוח את עצמך. למרות, אי שם במעמקים, יש לי תחושה שזו לא רק עזרה, זו מחווה עם השלכות מרחיקות לכת. ובכן, נחכה ונראה.
הרפואה. כל העולם היה צריך לכרוע על ברכיו כדי להבין את הערך האמיתי של עובד רפואי. עכשיו, כל רופא שווה את משקלו בזהב וכל אחות סופרת. אני מקווה שהעצמים בעולם הזה יבינו שצריך לשלם מיליונים לא לשחקני כדורגל, אלא לרופאים. וזכור לגבי בתי החולים שלנו לא רק כשהגיעו צרות, אלא להיות מוכנים לכך מראש.
אֲנָשִׁים. זה ההיבט החשוב ביותר. האומללות העולמית התבררה כסוג של מבחן לקמוס שהביא את כל חבריי למים נקיים. חלקם החלו לחתור לעצמם הכל, לסחוב כוסמת מהמדפים, לשלוף אותה מידי סבתם, לקנות נייר טואלט באריזות שלמות.
אחרים התארגנו בקבוצות והחלו להעביר אוכל לגמלאים הביתה. אחד משכני בבלוק, שכולם ראו בו "גברת מגעילה" ועקף אותו, החל לתפור תחבושות בבית ולהפיץ אותם לשכנים בחינם. האם אתה יכול לדמיין?
הילדים המקומיים לקחו את שירות השליחויות. גמלאים נותנים להם כסף ורשימת מצרכים, ואז הם שולפים ברגל חבילות מהחנות ומחלקים לכל מי שנמצא ברשימה. אבל הנסיכים המקומיים שלנו עוברים במכוניות ואף לא יציעו להביא את החבר'ה עם תיקים.
יש לי קרוב משפחה באוקראינה, לפני כמה ימים דיברתי איתו בטלפון וגם השיחה הזו השפיעה עלי. אני צופה בחדשות ועוקב אחר האופן שבו הממשלה שלנו מגיבה וכיצד היא תומכת באנשים בתקופות כה קשות. נראה לי שהם לא עושים מספיק, הם יכלו לטפל טוב יותר. אבל אחרי שדיברתי עם קרוב משפחה, הבנתי שכאן ברוסיה אנחנו עדיין מכוסים בשוקולד, לעומת מה שקורה באוקראינה.
לסיכום, דבר אחד אני יכול לומר בוודאות, העולם לא יהיה זהה, הרבה ישתנה באופן קיצוני. זה לא ישתנה כל כך כלפי חוץ כמו בראש שלנו.
אל תתייאשו, חברים ארוצים, אנחנו נפרוץ דרך, ולא עברנו את זה עוד בחיים שלנו. הדבר החשוב ביותר עכשיו הוא להישאר אנושי ולעזור לשכן שלך אם הוא זקוק לכך.
היו בריאים ודאגו לעצמכם.