מוסקוביטים עוברים באופן מאסיבי לאזור הכפרי כדי לחכות לעסוק בבידוד עצמי בגינה

לאחרונה שמעתי שני מספרים שתמוה אותי. הראשון הוא מידע שכ- 850,000 תושבים עזבו את מוסקבה בתחילת אפריל במכוניותיהם ו... הם לא נכנסו חזרה לבירה. הנתון השני הוכרז בדו"ח של מנכ"ל תוכנית המזון העולמית של האו"ם (David Beasley). הגורם הרשמי אמר כי המגיפה עלולה להוביל לרעב בעל מידות תנכתיות של ממש - כיום ישנם 821 מיליון תת-תזונה בעולם. איש. אם לא ניתן לפתור את המצב עם הנגיף בארבעת החודשים הקרובים, מספר האנשים הרעבים עשוי לעלות ל -1.5 מיליארד.

אתם שואלים: "איך, שני המספרים האלה קשורים זה לזה?" זה מאוד פשוט! חוסר אוכל הוא בעיה אמיתית מאוד! וכאן אתה לא צריך לצפות לטובה מהמדינה, אתה צריך להחליט על זה בעצמך. ככל הנראה, המושג "הכפר מוסקובית" לובש צורה גלויה ומפסיק להיות בדיחה. ישנם כפרים נטושים רבים ברדיוס של 150 ק"מ מהבירה, שם תוכלו לקנות מגרש קטן בגרוש בלבד אדמות עם מבנים (טוב, אי אפשר לסמוך עליהם - בדרך כלל בתים וסככות נמצאים במצב מצער ומחייבים לְתַקֵן). יציאת המוסקובים ההמונית לאזור הכפרי מעידה בעקיפין על כך שאנשים החליטו להתמודד עם גידול המזון בחלקותיהם הפרטיות.

אני מפרש את המצב בכפר בו אני גר כבר 5 שנים (אני נמצא 150 ק"מ מבלוקמנאיה). אז רשמנו רשמית 9 תושבים. שלושה רחובות, כ -60 בניינים. אבהיר שוב: עם תשעה תושבים בלבד, אין כמעט בתים נטושים. מי מאכלס אותם? אם לשפוט לפי האופן שבו הכפר שלי התעורר לחיים בקיץ, השתמשו המוסקוביטים בבתים האלה כדאצ'ות, כלומר. באופן עונתי. הצלחתי להכיר רבים.

באביב זה המצב השתנה באופן דרמטי. רבים משכני הגיעו לכפר בסוף מרץ ומתכוונים להישאר כאן עד הסתיו. כמה מוסקוביטים, כמוני, החליטו לעבור לכפר למגורי קבע, כלומר. גר כאן לצמיתות, ולא רק בעונת הקיץ. ועדיין, הדברים בולטים: לפני כן, תושבי קיץ רבים לא טרחו עם מלפפונים, תפוחי אדמה ו עגבניות (קונות אותן בבזאר המקומי), ומעדיפות לזרוע מדשאה בחצר האחורית דֶשֶׁא. כעת ה"סיבריות "הזו הגיעה לסיומה. כמעט לאף אחד אין מדשאות וכסאות נוח, אך אפילו מיטות עם שתילים נראות לעין. השכנים נוטעים פעיל תפוחי אדמה, כבר אוכלים את צנוניותיהם ובצל ירוק צעיר.

ככל הנראה, היכן שבגנים מופעל ב"צ'ויקה "שלנו, המתריע כי"... האפוקליפסה תשרוד את מי שיש לו גן! ".