בחיפוש אחר מתכון לשמרים הכפריים ממש

סיפור מנוי. מרתק ונופי. שווה לקרוא אותו גם אם לא אופים לחם.

פעם אחת הלכתי מבית הספר וראיתי אישה זקנה מקמטת סובין רטוב בידה. הוא עצר והחל להתבונן במה שהיא עושה. מגלגל כדורי סובין, מניח אותם בקפידה על קרשי ייבוש... הוא שאל מדוע היא עושה זאת? סבתא ענתה שמדובר בשמרים.

מאז חלמתי להכין שמרים ביתיים. ואופים לחם אמיתי. כן, זה לא רע לחלום. 55 שנים חלפו. רק עכשיו התקרבתי לסוד הכנת השמרים.

לקנות שמרים? ניסיתי לאפות איתם. שם אחד שלחם! אין טעם, אין ריח. הם טובים בעוגות. ולחם חייב להיות לחם!

למה לחם כפרי מריח כל כך טעים? לא רק זכרתי אותו, ארומת הלחם רדפה אותי. אז החיפוש שלי אחר סודות הכנת לחם טעים תוצרת בית החל.

הסוד הראשון

הדבר הראשון שמצאתי היה סוד הכנת מחמצת עם קמח שיפון. תוך שבוע החמץ שלי התעורר לחיים. זה הריח טעים. אך הלחם על בסיסו התגלה כקשה, במיוחד הקרום. אפיתי אותו מספר פעמים. הלכתי לאנשים בעלי ידע וכולם אישרו שהלחם שלי טוב, ולא אוכל להשיג שום תוצאה אחרת.

אז הלחם הזה לא מההיסטוריה שלי. לא מילדותי. והיה צריך להפסיק את הניסויים.

נשאר להמציא את עצמי

בשנה שלאחר מכן עלתה מחשבה נוספת. אבל מה אם תנסה ללוש את הבצק בשמרי יין? החיפושים אחר המתכון באינטרנט לא צלחו. אנשים הגונים לא לשים בצק על יין. אבל אני מתמיד, אני צריך לבדוק את זה בעצמי.

הייתי צריך לחכות שמשהו מתאים יבשיל. באמצע הקיץ אזמלינה שימחה אותי. הכנתי מחמצת מגרגרי יער בשלים יתר על המידה. ועליו יין דומדמניות אדומות. היין תסיס במהירות. שמרים החלו להתיישב על תחתית הצנצנת. בדיוק אותם ציפיתי בחודשים האחרונים.

ניקזתי בזהירות את חומר היין וקיבלתי את מנת השמרים הראשונה. שלושה ימים אחר כך אפיתי לחם. הניסוי הזה היה מוצלח יותר. ועוד מעניין. הבצק עצמו יצא עם גוון ורוד. הבצק הגיב במהירות לשמרי היין. אבל זה היה מאוד דביק עם ריח יין.

הלחם רך והקרום רך. כבר הייתי מרוצה מהתוצאה.

המשיך להמציא

הניסויים היו ממשיכים! אבל כך קרה שהוא החמיץ את הרגע. היה הרבה מה לעשות, ושכחתי שגם השמרים שלי רוצים לאכול. כשנזכרתי בהם עברו שבועיים. לא ניתן היה להחיות אותם.

- למה להתייאש? - חשבתי. אנחנו צריכים לנסות משהו אחר. למשל, אין יין. מכיוון שיין יכול לתסוס עם שמרי בר, ​​שמרי בר יכולים גם לתסס בצק. פטל remontant הבשיל זה עתה.

הוא לקח חופן פטל ושפך אותם לצנצנת. כעבור שלושה ימים, מחמצת הפטל החלה לנשום והתעוררה לחיים. וביום הרביעי החלטתי לבדוק את שמרי הפטל שלי לנביטה. התברר כי שמרים אלו מתאימים גם לאפיית לחם. הלחם הזה נאכל מהר מאוד, קרובי משפחה נקראו לטעום. אושר!

ניסיון הראה שמרים אלה הם הטובים מכולם.

אני אדבר על שאר הניסויים. יש גם רעיון, למשל, להכין שמרים יבשים בעצמך. החוויה הראשונה עדיין לא מצליחה:

הכנת בעצמך שמרי לחם?

כמו המנוי, השרו אותו למצוא את אותו מתכון לחם כפרי מאוד!