הכרובית של אוקטובר לא נגעה ממזיקים

• אם אתה גנן
• ותומך של ירקות אורגניים,
• ואתה משועמם כל שנה
• האכילו את המזיקים בכרובית,
• ולהישאר בלי הירק הבריא הזה,

מאמר זה הוא בשבילך.

המנוי שלנו גידל כרובית כזו בסוף אוקטובר:

הניסיון שלו

החלטתי להתנסות בכרוב כלשהו. מצאתי צבעוני. שתילים הגיעו בסוף יולי. בשלב זה הכנתי אתר נחיתה.

היו לנו שתי מיטות מתחת לתותים, שלוש שנים. הגיע הזמן להסיר את כל הצמחייה בלי להצטער. ולחפור אותו. בדיוק עשיתי את זה.

בדרך כלל אני אוהב לעשות סוג כזה של עבודה בשעות הערב כשהשמש שוקעת ומתקרר.

חפרתי את המיטות, אחר כך היה צריך להשקות אותן היטב. זה נעשה על מנת שזרעי העשבים ינבטו. הפעם הגשם עזר. לאחר הגשם המיטות הפכו לירוקות במהירות. עשב. אחרי זה היה צורך לנחות לפחות משהו. אם רק הארץ אינה בטלה.

השתמשתי באחת המיטות עבור הכרובית. בספטמבר הם נאלצו לעשב שוב בפעם השנייה. הגשמים החיו עוד אלפי זרעי עשבים שוטים. לאחר העישוב החל הכרוב לצמוח. אבל הייתה מעט תקווה.

ובסביבות ה -15 באוקטובר החלו לקשור תפרחות. בהתחלה חשבתי ששום דבר לא ייצא מהפצעונים האלה שהופיעו. אבל להפתעתי התפרחות גדלו כמעט כמו באגדה. בקפיצות. נראה שחוויית הגינון היא הגונה, אך עדיין לא האמנתי שכרוב יהיה נוח בימי סתיו מעוננים.

איכשהו נעשה נעים יותר לבוא לצפות בתהליך הצמיחה. אם הכל ילך כשורה, אז תוכל לשפר את החוויה שלך. יש כבר תצפיות חיוביות.

כלומר:

• אין זחלים מהכרוב, כפי שקורה בקיץ.
• ללא חיפושיות פשפשים מצליבות.
• עלי הכרוב הם בצבע ירוק כהה.
• אפילו כינים וחרוזים מנסים למצוא מקומות מבודדים בעלים שנפלו, ולא שמים לב לכרוב.

נותר לחכות לקציר. אני חושב לעשות התאמה, לשתול שתילים שבוע קודם.

דרך אגב. אי שם בתחילת שנות ה -90, הקיץ התגלה כגשום מאוד. ירד גשם כל יום. היה גם חם מאוד. שתלנו כרובית באותה שנה. התפרחות היו כמה קילוגרמים כל אחת. יש כל כך הרבה!

לא היינו אובדי עצות וניסינו להמליח אותם. יצא טעים!

אבל לפא כזה קרה רק פעם אחת. בימי שמש לא יצא שום דבר הגון. מתברר שכרוב לא אוהב את השמש הבוהקת, וזה מוכח כששתולים בסתיו.

מאת מחבר הערוץ

איך אתה אוהב את הסיפור? הייתה לי השראה.

אני אסיר תודה על כך, גם אם לא רק הכרוב מוצא חן בעיני המנוי שלנו, וגם תשומת לבכם!